שאלה
1. ביום חול כאשר אינני מספיק להתפלל תפילת מנחה עד לזמן שקיעת החמה, יש ברשותי עוד כ-13 דקות לאחר שקיעת החמה לתפילת המנחה. האם גם בשבת ניתן להתחיל את תפילת המנחה בתוך 13 הדקות שלאחר שקיעת החמה?
2. האם ניתן לבצע תפילת תשלומין של שחרית ב-13 הדקות שלאחר שקיעת החמה ביום חול? ומה הדין ביום שבת?
תשובה
שלום
1. מצוה מן המובחר להתפלל מנחה מבעוד היום, קודם שקיעת השמש. ומכל מקום אם הצבור התעכבו מלהתפלל מנחה והמתינו למנין כדי להתפלל בצבור, רשאים להתפלל גם אחר השקיעה, בתוך שלש עשרה דקות וחצי [בשעות זמניות] מהשקיעה.
לגבי העדיפות אם להתפלל ביחידות לפני השקיעה או במנין לאחר השקיעה בתוך שלש עשרה דקות וחצי.
דעת המשנה ברורה (סימן רל"ג ס"ק י"ד) היא שמוטב להתפלל לפני השקיעה ביחידות מלהתפלל אח"כ בצבור.
דעת הילקוט יוסף היא שמוטב להתפלל בצבור גם לאחר השקיעה, מאשר להתפלל ביחידות קודם השקיעה.
אין חילוק בזה בין יום חול לשבת. (סידורו של בעל התניא).
2. במקרה כגון זה: השלמת תפילת שחרית לאחר זמן תפילת מנחה (אך בתוך שלש עשרה דקות וחצי) פסקו המשנה ברורה (סימן ק"ח ס"ק ט"ו) והילקוט יוסף (הלכות תפילה סי' ק"ח סע' ט"ו) שיתפלל תפלת תשלומין, ויעשה קודם לכן תנאי של נדבה, ויאמר: "אם חייב אני לחזור תהיה תפלה זו לשם חובה, ואם לאו, תהיה זו תפלת נדבה".
הרחבה ומקורות:
השולחן ערוך (סימן ק"ח סעיף ג') כתב שתפילת התשלומין צריכה להיות "דוקא בזמן תפלה, אבל בשעה שאין זמן תפלה, לא."
נחלקו האחרונים בכוונתו (מהו "זמן תפילה") יש שכתבו שתקנת תפילת תשלומין היא בסמוך לתפילת החובה שהתפלל כעת. ויש שכתבו שכל עוד לא עבר זמן תפילת החובה ניתן להתפלל את תפילת התשלומין (שחרית - עד ד' שעות, מנחה עד לשקיעה, ערבית עד חצות).
לכתחילה יש להחמיר כשני הפרושים, אך בדיעבד פסקו פסקו המשנה ברורה (סימן ק"ח ס"ק ט"ו) כף החיים (סימן ק"ח ס"ק כ"א) והילקוט יוסף (הלכות תפילה סי' ק"ח סע' ט"ו) ברכת הבית (שער מ' אות יג): לכתחילה יותר נכון בכל זה שאם לא התפלל תיכף תפלת השלמה אחר התפילה החיובית יתפלל אותה בתורת נדבה דהיינו שיתנה ויאמר אם אני חייב הרי זו לחובתי ואם לאו הרי היא נדבה".
והוסיף באשי ישראל (פרק ל' הערה כ"ז) בשם רבי חיים קיינבסקי כיון שמדינא ניתן להשלים והתנאי הוא רק "לכתחילה יותר נכון" - ניתן להשלים אף בשבת וללא תנאי.
