1. אם אין באפשרותי להדיח את פי או לצחצח את שיניי לאחר אכילת מאכל בשרי, האם מותר לי לאכול מאכל חלבי לאחר שש שעות, או שהדחת הפה הינה חובה? 2. האם שטיפת הפה על ידי מים זורמים מהברז (מבלי לשתות אותם) נחשבת להדחת פה תקינה?

שלום מותר לאכול מאכל חלבי לאחר המתנת שש שעות ללא הדחת הפה (אם כמובן לא מרגיש שיש בפיו בין שיניו חתיכות בשר. אם אכן מרגיש שיש בפיו חתיכות בשר עליו להוציאם לקנח ולשטוף את פיו ואין צורך בספירה מחדש של ה"שש השעות".(שו"ע סי' פ"ט סע' א'). בכל מקרה כתבו הש"ך(ס"ק ו') והט"ז(ס"ק ב') שצריך שלברך ברכת המזון או כל ברכה אחרונה אחרת, כיון שאם לא בירך - אפילו המתין כל היום כולו, נחשב לאותה סעודה. כדי למנוע ביזוי אוכלין ומשקין יש לבלוע את המאכל שבו מקנח את פיו או את המשקה החשוב (להוציא- מים) שעל ידו נעשית ההדחה. ניתן לעשות הדחה על ידי שתית מים מהברז. הרחבה: במקומות בהם צריך קינוח פירוש הדבר שיש לאכול כל מאכל פרווה מוצק לבד מקמח, תמרים וירקות עליים "לפי שהן נדבקים בחניכיים, ואין מקנחים יפה" (שו"ע סי' פ"ט סע' ב') נחלקו האחרונים (מובא בפתחי תשובה ס"ק ה') אם בקינוח יש חובה לבלוע את מה שלועס או שניתן גם לפלוט מאכל זה: דעת הפרי תואר (אור החיים) היא שצריך לבלוע, שאם לא יעשה כן הלעיסה לא תנקה את כל חלל הפה. דעת הפמ"ג היא ע"פ המבואר ברמב"ם שמועיל גם כשפולט, וכן משמע בשו"ע. הפתחי תשובה ציין שלכתחילה צריך לבלוע ואסור לפלוט משום הפסד אוכלין. לגבי הדחה - אפשר להדיח את פיו בכל מיני משקים (שו"ע סי' פ"ט סע' ב'). ובילקוט יוסף (איסור והיתר חלק ג' סי' פ"ט אות נ"א) חילק בין הדחה במים ובין הדחה שאר משקים - "ואין צריך לבלוע המים אלא יכול לפולטם אחר ההדחה. אבל יין לכתחלה אסור לפולטו משם הפסד אוכלים". יום טוב