ביחס למאמר זה לא הבנתי: 1. והרי לנשים זה ניתן לא בשביל שיעסקו בתורה, אז כיצד ניתן לומר שזה ניתן רק בגלל זה? 2. לשם מה באמת זה ניתן לנשים?

לשואל שלום, טעמים רבים ניתנו לשבת וכל אחד משלים את חברו. מאמר חז"ל שהזכרת, מקורו בירושלמי במסכת שבת, ובמדרש תנחומא ישן מיוחס המאמר לבעלי העסקים שטרודים כל השבוע במלאכתם ולא מוצאים פנאי ללימוד תורה. אנצל הזדמנות זו לשתף אותך בדבריו הנפלאים של ר' שמחה פישר בגליון "תלפיות" (גליון ג תשמ"ה עמ' 63 הערה 82). בטוחני שלמקרא דבריו, יקל עליך למצוא טעם שיכול להתאים גם לנשות ישראל (אם כי גם האישה בישראל טוב לה שתנצל את השבת להתעלות רוחנית בלימודים השייכים לה), והרי דבריו: נזדמנתי פעם בטיסה עם מהנדס שגמר את הטכניון בארץ ונתגלגלה השיחה על השבת וערכיה. המהנדס ידע מעט מאוד על מהות השבת, אך כשפרטתי לו משהו מרעיונות השבת, ובמיוחד כאשר סיפרתי לו שבשבת אין אצלי כסף ואני גם לא נוגע בכסף – הוא היה נפעם, הוא הבין שאפשר לחיות יום אחד בלי רכב פרטי או ציבורי, אפשר גם לא לעשן יום אחד וכו' אך קשה היה לו להאמין שבעולם מודרני שאנו חיים בו, אפשר לחיות יום שלם בלא כסף וכי יש מאות ואלפים בני אדם שמשתחררים יום אחד מן הכסף ומכל מה שהוא מסמל. הוא ראה בכך תופעה נהדרת, רעיון מהפכני ממש. הוא רק התפלא כיצד זה שלא שמע על כך עד כה. בו במקום נתבקשתי על ידו לסכם עבורו את ערכי היסוד של השבת, עשיתי זאת ברצון. סיכמתי את הדברים כמעין "עשרת הדברות" של השבת. לאחר ניתוח מעמיק, מצאנו שרוב רובם של ערכי השבת הינם אקטואליים ורלבנטיים לגבי כל אדם, גם אם אין הוא מכריז על עצמו כיהודי דתי שומר מצוות. והרי רשימת ערכי היסוד ברעיון השבת: 1. יסוד דתי תיאולוגי: השבת כעדות לבריאת העולם על-ידי הבורא "כי ששת ימים עשה ה' את השמים ואת הארץ, על כן ברך ה' את יום השבת ויקדשהו. 2. יסוד דתי היסטורי: התערבות ה' בהיסטוריה האנושית "וזכרת כי עבד היית בארץ מצרים ויוציאך ה' אלקיך משם ביד חזקה ובזרוע נטויה על כן צוך ה' אלקיך לעשות את יום השבת". 3. אות לברית בין ה' ועם ישראל: "ביני ובין בני ישראל אות הוא לעולם" – עם ישראל כנושא הרעיון המונותיאיסטי ויחודו משאר האומות. 4. יסוד חברתי מוסרי: השבת כיסוד לתחיקה סוציאלית, יום של שיוויון המעמדות וביטול המחיצות בין אדם לחברו "למען ינוח עבדך ואמתך כמוך". (אדם שטעם טעמה של חרות, ולו ליום אחד, לא ירצה לשוב לעבדות). 5. יסוד של בריאות הגוף: מנוחת השבת לשם התחדשות וריענון פיזי. האדם כאילו נולד מחדש בשבת. 6. השבת כיסוד להעשרת חיי הרוח (כנגד השתעבדות האדם לחומר): השבת – כיום של תרבות, הרחבת אופקים והתעלות רוחנית ("נשמה יתרה"). 7. השבת כיסוד לעונג רוחני פיזי הנחוץ לכל אדם באשר הוא אדם: "וקראת לשבת – עונג": מאכלי שבת, קריאת ספר להנאה, שינה בשבת תענוג, שמיעת הרצאה, ביקורי שכנים וידידים וכדומה. 8. השבת כיום של חישול המשפחה היהודית: המשפחה במרכז השבת. הבעל, האישה והילדים פנויים לעצמם ולמשפחתם. גם האישה חייבת במנוחת השבת יחד עם הבעל כי הכל הרי מוכן מבעוד יום. יצירת הזדמנויות לגיבוש והווי משפחתי, הווי הבית היהודי. "אדם העושה מלאכה כל ששה ונח בשביעי – נתרצה עם בניו ועם בני ביתו" (תנא דבי אליהו, פרק א). 9. השבת כיסוד ל"בריאות הנפש": יום של הפסקת התחרות והרדיפה אחר הממון, שחרור ממתחים – "מנוחת שלום ושלוה". יום של ניתוק מן ההמוניות והחולין; "שביתת נשק" בין אדם לטבע, ושלום בין אדם לחברו (שבת שלום!). בשבת יש זמן לשאול שאלות נצח, להביע דעה עצמית, להיות "אתה עצמך", יום של מימוש האני. 10. השבת כיסוד לכיסופים ולתקוות אנוש: סמל לשיחרור ולגאולה אנושית "מעין עולם הבא – יום שבת מנוחה". וראה גם רשימת ערכי היסוד המופיעים בספר "יסודות הלכות שבת" עמ' 160. בברכה נאמנה