- שבת ומועדים
- טיפול בתינוק
שאלה
רצינו לשאול האם אסור להגדיל פיה של בקבוק תינוק כאשר יש שם כבר חור קטן?
כי רבו של בעל הרוקח, בספר יחוסי תנאים ואמוראים [בערךרב חנן בר רב חסדא] ומובא בקובץ קמאי שבת דף מח -"שגם שיש נוצות בכרית,אסור להוסיף עליהם עוד נוצות".
תשובה
לשואלים, שלום!
אכן אסור להרחיב נקב בכוונה, כמבואר בגמרא (שבת קמו ע"א-ע"ב) ובשולחן ערוך (סי' שיד ס"א ומשנ"ב סק"ט).
לא ברור לי מה כוונתכם בקישור לדברי בעל יחוסי תנאים ואמוראים. אכן יש בו דין מחודש, שמלאכת מכה בפטיש קיימת גם בכלי שכבר היה בשימוש ועכשיו גילה דעתו שצורתו הקודמת איננה מספיקה עבורו והוא משנה את צורת הכלי לצורה נוחה יותר. אך בנדון שלנו, יצירת נקב או הרחבתו, הגמרא בשבת שם אומרת במפורש שאין איסור דאורייתא אלא אם כן הפתח מיועד להכנסה ולהוצאה, והאיסור ליצור פתח שמיועד רק להוצאה (כמו פית הבקבוק שאנו דנים בה), או גם להרחיב פתח כזה, הוא גזירת חכמים, כמבואר בגמרא שם וברמב"ם בהל' שבת פכ"ג ה"א. גם בעל יחוסי תנאים ואמוראים מודה שפתח כזה אסור רק מדרבנן, ראו בדבריו עמ' שנו. אם כן, חידושו המיוחד אינו נוגע אלינו.
בשמירת שבת כהלכתה (פ"ט ס"כ) אסר כאמור את הרחבת החור בבקבוק תינוק, אך מדבריו שם נראה שלדעתו זהו איסור דאורייתא: בהערה עה הפנה לסי' שיז ס"ג ומשנ"ב ס"ק כב, והנדון שם הוא פתיחת בית הצוואר, והמשנה ברורה כותב שזהו גמר מלאכה וחייב משום מכה בפטיש. השש"כ גם כותב שבשעת הצורך מותר לעשות זאת על ידי גוי, ומפנה לרמ"א בסי' שכח סי"ז, המתיר לומר לגוי לבשל עבור ילד קטן שאין לו מה לאכול, משום שהקטן נחשב כחולה שאין בו סכנה. אך לכאורה בלית ברירה הדבר צריך להיות מותר גם על ידי יהודי, ובשינוי, כדין שבות לצורך חולה שאין בו סכנה!
מעיון בספרים שונים ראיתי שיש מחלוקת בנושא, ויש אומרים שפתיחת נקב כזה היא איסור דאורייתא, על פי המשתמע מהחזון איש (סי' נא סק"י), שהטעים את הדין שהפתח האסור מדאורייתא הוא רק זה המיועד להכניס ולהוציא, שלכל כלי יש ממילא פתח דו סיטרי, ולכן פתח נוסף חד כיווני אינו בגדר 'פתח'. לפי זה נראה שבכלי שאין בו שום פתח, גם פתח חד כיווני הוא פתח ועשייתו היא גמר מלאכה. בספר 'בית האוצר' על מלאכת בונה (עמ' 63) כתב שלפי זה פתיחת פי בקבוק תינוק היא מלאכה גמורה, והביא שהגרש"ז אוירבך זצ"ל בכת"י כתב שמי שפותח את נקב הזרבובית של קומקום תה חייב משום מכה בפטיש אע"פ שהוא נקב המיועד רק להוציא. [כעין זה כתב כבר בשער הציון סי' שיד סק"ט, שבשאר דברים פרט לכלים כל נקב שדרך לעשותו לשימוש כלשהו חייבים עליו, אע"פ שאינו להכניס ולהוציא, אך משמע מדבריו שבכלים פטור גם בנקב שזוהי דרך שימושו].
על פי שיטה זו שפתיחת הנקב אסורה מן התורה יש לדון האם הרחבתו גם כן אסורה מדאורייתא. מסתבר לי שכן, גם אלמלא חידושו של בעל 'יחוסי תנאים ואמוראים', מפני שנקב שהתינוק מתקשה לשתות דרכו אינו ראוי לשימושו, ואין זה רק עניין של גילוי דעת [הרי נקב רחב מדי גם לא טוב לתינוק, והנקב המתאים צריך להיות מדויק].
אך יש להעיר שמכמה ראשונים משמע שהכלל האמור שנקב שאינו להוציא ולהכניס אין חייבים עליו הוא כלל גורף, ראו במאירי בשבת קמו ע"א.
שם כינוי לאח או לחבר
הרב דניאל קירש | ז שבט תשפ"ה
ברכת הודאה על הגשם
הרב דניאל קירש | ז שבט תשפ"ה
לא ברכתי שוב על התפילין - יצאתי ידי חובה?
הרב בנימין במברגר | ז שבט תשפ"ה
