שלום רב, א. לחדר השינה בדירה שלנו ישנן שתי דלתות. דלת אחת נפתחת מן הסלון ודלת אחת נפתחת ממסדרון קטן. מסיבות מובנות כמעט שאיננו נכנסים לחדר השינה מן הסלון ומשאירים את הדלת שנפתחת מן הסלון סגורה רוב הזמן (למעט תוך כדי נקיונות, או דברים כאלה). האם הפתח של דלת זו חייב במזוזה? ב. מהמטבח שבדירה שלנו ישנו פתח לחדרון או לגומחה קטנה. החדרון הזה משמש לאכסון המיקרוגל, ולאכסון מטאטאים, סמרטוטים, מגבים, פלטת שבת ומיחם בחול, וכדומה. פתח החדרון ברוחב של כ-51 ס"מ. אם יתברר שאין בשטח החדרון כדי לרבע ארבע אמות על ארבע אמות, האם הפתח חייב במזוזה למרות זאת, בשל השימוש בו, או שלא? רוב תודות

לשואלים, שלום! א. גם פתח שמשמש לכניסה ויציאה לעתים רחוקות חייב במזוזה (שו"ע יו"ד סי' רפו סי"ח; והרמ"א שם שפטר פתח מרתף המיועד להכנסת חביות הוא רק משום שאינו מיועד כלל לכניסה ויציאה, ראו ערוך השולחן שם סעיף מ' ו'מקדש מעט' ס"ק נא). ב. אם צורת השימוש בחדר היא כזו שלא נכנסים אליו אלא רק מושיטים את היד ולוקחים או מניחים דברים, הוא פטור ממזוזה לכל הדעות (שו"ת מנחת יצחק ח"ד סי' צב, הובא ב'חובת הדר' פ"ד הערה טז). אם נכנסים אליו, יש לקבוע בו מזוזה ללא ברכה, מאחר שיש מחמירים שגם חדר שאין בו ארבע על ארבע אמות חייב במזוזה אם יש לו שימוש מקובל והוא ראוי לשימושו (שיטת 'חמודי דניאל' המובא בפתחי תשובה יו"ד סי' רפו סקי"א). רוחב הפתח המינימלי לחיוב במזוזה הוא ארבעה טפחים (ש"ך יו"ד סי' רפז סק"ב; ויש אומרים שכבר מג' טפחים יקבע מזוזה בלא ברכה - ערוך השולחן שם סעיפים ט, יא). הרוחב שציינתם הוא יותר מזה. אגב, אם הבנתי נכון מניסוח שאלתכם: "אם יתברר שאין בשטח החדרון כדי לרבע ארבע אמות על ארבע אמות", כוונתכם לומר שאולי יש בו שתיים על שמונה, למשל, ואז הוא חייב. גם אם אכן כך, יש לקבוע את המזוזה ללא ברכה, מאחר שגם נקודה זו שנויה במחלוקת. הרא"ש בהל' מזוזה סי' טז, ואחריו הטור והבית יוסף ביו"ד רפו סי"ג, הבינו מדברי הרמב"ם שבית ארוך וצר שבסך הכל יש בו שש עשרה אמות מרובעות חייב במזוזה, אע"פ שאין ברחבו ד' אמות. והרא"ש חלק עליו, מפני שאינו ראוי לדירה אלא אם כן בכל אחת מצלעותיו יש ד' אמות, אבל הבית יוסף פסק כרמב"ם. הט"ז (בהגהותיו ביו"ד רפו, ובאריכות באו"ח סי' תרלד סק"ב) האריך לחלוק על הרא"ש בפירוש דברי הרמב"ם, והסיק שגם לדעת הרמב"ם נדרש אורך ד' אמות בכל צד, וכן הוכיח בשו"ת משנה הלכות ח"ב סי' יז, וזוהי הכרעת החזון איש (או"ח סי' קי ס"ק כח ד"ה וכ'). לענ"ד ראיותיהם מסתברות מאוד, וגם הסברה נותנת כך, שבית שארכו 32 אמה ורחבו חצי אמה אינו ראוי לדירה. אמנם ראיתי בספר 'חובת הדר' (פ"ד הערה יז) שהביא דעות שונות על הרוחב המינימלי: יש אומרים אמה, ויש אומרים שבעה טפחים, אך מכיון שלא השמיעונו חז"ל שיעור בזה, על כרחנו כוונתם שנדרשות ד' אמות לפחות בכל רוח. לפיכך אין לברך על מזוזה זו, וכך הסיק גם הרב עובדיה יוסף זצ"ל ('הליכות עולם' ח"ח עמ' רפב-רפד), ואלמלא פסיקת השו"ע היה מקום לומר שבית כזה פטור ממזוזה לגמרי.