מחילה על ההטרחה, אבל אוסיף לשאול: א) הרב ענה שעיסה עומדת לחלק הינה רק לשני בעלים שונים. ברצוני להעיר שבפת"ש (שכו, סק"ב) כתב שמתוס’ מוכח שלא כן, וכן נפסק בשש"כ (מב, י) שעיסה של חלה ועיסה של עוגה לא מצטרפות. ב) הרב ענה שחלוקה לפרוסות איננה עיסה העומדת ליחלק. אבל לענ"ד כאן לא מדובר על חלוקה לפרוסות, אלא לשני סוגי בצקים (בצק לחלות, ובצק שמרים) אשר לאחר ההפרשה יופרדו בשנית ויאפו מהם שני מאכלים שונים, ומן הסתם יואחסנו בכלים שונים. בתודה רבה מראש!

בס"ד שלום וברכת ד' כידוע מחלוקת אחרונים האם לחלק לעצמו נחשב להיות לחלק. והובאו בכך שתי דעות בפת"ש, ונחלקו בכך הלבוש, פרישה, ש"ך ס"ק ה, גר"א ס"ק ז. והיו שאמרו שעיסה העומדת לחלק לעצמו אם אופה בזה אחר זה או ביחד ג"כ חייב, עיין פת"ש ודברי חמודות, ולקט העומר פ"ז ס"ק ט. א"כ יש הרבה דעות שבמקרה כזה שמחלק רק לעצמו ואופה ביחד חייב בהפרשה ולא נקרא על מנת לחלק. וכפי שכתבתי בתשובה כל ההפרשה יכולה להיות בלא ברכה, על כן לא נראה להקל לגמרי שאם העיסות נושכות זו בזו ואיננה מקפידה בכך, יכולה להפריש ללא ברכה. כשכתבתי חלוקה לפרוסות הכוונה הייתה שהחלוקה תהיה אחר אפיה, אבל האפיה תהיה ביחד, ובזה לא נקרא על מנת לחלק. בברכת התורה והארץ הרב יהודה הלוי עמיחי מכון התורה והארץ