ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

ציצית לבנות בפורים | שאלות ותשובות | אתר ישיבה

Bookmark and Share RSS לנושא זה Rss אפשרויות חיפוש
שלום אורח, ( התחבר / הרשם )


א אדר תשע"ה

ציצית לבנות בפורים


הרב יוסף אפריון

שאלה:
שלום וברכה לכבוד הרב!

כמה שאלות בעניין מצוות ציצית לבנות:
א) הבנתי שמצוות ציצית היא מ"ע שהזמן גרמא- אם כך, מותר לבת ללבוש ציצית באיזשהו אופן ולברך עליו? ומדוע מצווה זו שונה ממצוות ק"ש (נשים נוהגות לקרוא ק"ש ואף בברכה, אבל לא ראיתי בגדי נשים מצוייצים...)?
ב) מתי נחשבת הציצית כ"כלי גבר" האסור על אישה? ציצית גדול\ קטן?
ג) האם בפורים, לדעת המתירים לבן להתחפש לבת ולהיפך, מותר לאישה להתחפש לגבר, ולשים ציציות מחוץ לבגדים, גם מבלי ללבוש טלית קטן (נאמר, לקחת את גופיית הציצית, לקפל אותה ולהצמיד אותה לגוף- מעל גופייה או מתחתיה, כך שכל ארבע הכנפות מלפנים והבגד אינו נלבש, אך חוטי הציצית משתלשלים החוצה)?

בתודה רבה מראש!

תשובה:
שלום,

התשובה ניתנת רק אם השאלה היא פרטית. אם השאלה קשורה למקום לימודים או מגורים יש לשאול את המרא דאתרא ולעשות כדבריו.

ציצית היא מצוות עשה שהזמן גרמא כיון שחיובה הוא רק ביום ולא בלילה. [אמנם נחלקו הראשונים האם פטורים מציצית בזמן הלילה או שפטורים מציצית בבגד המיועד ללבישה בלילה], לכן גברים חייבים ונשים פטורות מציצית.

בדרך כלל מצוות עשה שהזמן גרמא נשים יכולות לקיימן ויש להם שכר על קיומן, כמו תקיעת שופר, נטילת לולב ועוד. למנהג האשכנזים (וחלק מהספרדים) יכולות גם לברך על קיום המצווה, ולמנהג הרווח בין הספרדים לא יברכו.

אולם שונה מצוות ציצית משאר מצוות עשה שהזמן גרמא שלא נהגו הנשים כלל במהלך הדורות לקיימה, ונאמרו טעמים שונים מדוע אין לנשים להתעטף בציצית. המנהג שנשים לא מקיימות מצוות ציצית הוקבע כמנהג ברור עד שכתב הרמ"א (יז ב) שאישה המקיימת מצוה זו נחשב הדבר כיוהרא, כלומר נראה שמראה על עצמה שקיימה את כל החובות המוטלות עליה, ונשאר לה רק לקיים מצוות ציצית שאף אחת לא נוהגת לקיים.

כיום, שהרפורמים מדגישים את "תורתם" בלבישת ציצית לנשים, יש טעם נוסף שאישה לא תלבש ציצית כדי לא לחזקם. [כ"כ בהלכה ברורה סימן יז]

אחד הטעמים שנאמרו שאישה לא תקיים מצוות ציצית הוא משום שציצית נחשבת כבגד של איש ואין לאישה ללבוש בגד המיוחד לאיש.
אולם דעת רוב הפוסקים שאין בזה איסור לא ילבש.

בפורים יש מקילים [רמ"א תרצו ח] לאיש להתחפש לאישה ולהיפך. לדעת המקילים בוודאי יש להתיר לאישה ללבוש ציצית, שהרי כבר כתבנו שלרוב הפוסקים ציצית לא כלולה באיסור לא ילבש.

הרחבות:
א. במהרי"ל [תשובות חדשות ז] מנה כמה טעמים מדוע אישה לא נוהגת לקיים מצוות ציצית. א. מחשש כלאים בציצית. ב. יציאה בציצית בשבת מרשות לרשות. ג. כיון שהגברים לא חייבים ללבוש בגד עם 4 כנפות עם ציצית ורק אם יש להם בגד כזה חייבים להטיל ציצית אין חיוב על הנשים לחפש להכניס עצמם לחיוב ועוד טעמים.

ב. אחד הטעמים שנאמרו שאישה לא תקיים מצוות ציצית הוא משום שציצית נחשבת כבגד של איש ואין לאישה ללבוש בגד המיוחד לאיש. מקור הדברים בתרגום יונתן בן עוזיאל על הפסוק "לא יהיה כלי גבר על אישה" וחששו לדבריו כמה פוסקים. [כך כתב הלבוש. ובא"ר (סק"א) הבין שכך באר הלבוש את הרמ"א, אולם הפמ"ג (משב"ז ג) כתב שזו דעת הלבוש עצמו], וכן חשש לזה בבא"ח לך לך יג וכ"כ בתוך דבריו בשו"ת רב פעלים א או"ח כג, וכן יש שדייקו מדברי האג"מ [או"ח ח"ד מט שחשש לזה בציצית רגילה, אולם כתב שיכולה להטיל ציצית בבגד של 4 כנפות השונה בצורתו מבגד של איש, ופשטות דברי התרגום משמע שעצם הפתילות יש בהם משום כלי גבר, שהרי בזמנו לא היו בגדים מיוחדים של ציצית כמו שיש היום].
אולם דעת רוב הפוסקים שאין בזה איסור לא ילבש. [רמב"ם ציצית ג ט; פשטות דברי הטור השו"ע והרמ"א הנ"ל וכל נושאי הכלים שלא חששו לזה ולא כתבו שבציצית יש חשש של 'לא ילבש' ורק מטעמים אחרים לא נהגו נשים ללבוש ציצית]. וכן לדברי הב"ח (יו"ד קפב ה) שאיסור לא ילבש הוא כשלובשים בגד של נוי וקישוט של איש כדי להידמות לאישה (או להיפך) אולם כאן לא ברור שציצית היא בגד המיוחד לנוי וקישוט אלא שימושו למצוה, ועוד שאישה מתכוונת למצוה בלבישת הציצית ולא מתכוונת להידמות לאיש.

ג. התחפשות איש לאישה ולהיפך בפורים: בפורים יש מקילים [רמ"א תרצו ח] לאיש להתחפש לאישה ולהיפך.
היתר זה נתון במחלוקת הפוסקים, עיין ב"ח (יו"ד קפב); משנ"ב תרצו ל, ומה שהרחיב בזה הגרע"י יחווה דעת ה נ והוסיף עוד מקורות בחזון עובדיה פורים עמוד קצט. ואם השינוי הוא רק בבגד אחד יותר מקילים [משנה ברורה שם בשם הפמ"ג] יש מקום לומר שלספרדים יש יותר מקום להחמיר בדין זה שמקורו רק ברמ"א, אולם מצאנו גם בין פוסקי הספרדים שהקלו בזה מכוח המנהג [עשה לך רב ח"ה עמוד 364 והוסיף שם שעדיף להימנע].

יש להוסיף, שהיתר הרמ"א להתחפש לאיש נאמר לכאורה דוקא בפורים, אולם מקור דבריו הוא בתשובת מהר"ם מינץ [סימן טו] ושם כתב להקל משום שמחת פורים מתחילת פורים ועד סוף יום ט"ו באדר, ומשמע מדבריו שאם ההתחפשות קשורה לשמחת פורים יש מקום להקל לא רק בפורים עצמו אלא גם בשמחה שלקראתו.

הרב יוסף אפריון

ברצוני לשאול שאלה בהמשך לתשובה זו





את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il