השכן שמעלי בנה בלי רשיון וללא רשותי, הצעתי לו ללכת לדין תורה אבל הוא התחמק פניתי לבית משפט ושם פסקו שהוא חייב לשלם 12500 שח וכן לתקן את הנזילות שגרם בעקבות הבניה שעשה. הוא לא שילם את הכסף פניתי להוצאה לפועל ושם פסקו שהוא חייב לשלם יותר כסף. הוא שילם את הסכום אבל את התיקונים בביתי, הוא לא עשה האם מותר לי להשתמש בכסף הנותר לתיקון הקירות בביתי?

שלום. כעיקרון, טוב עשית שהצעת לשכנך לפנות לדין תורה ולא לבית משפט. אך עם זאת, הגם שהוא סירב להצעתך, היה עליך לבקש אישור מבית דין לפנות לבית משפט לפני שתתבע אותו שם בפועל. הצורך בנטילת הרשות מבית דין מבואר בשו"ע חו"מ סי' כ"ו. ניתן לבקש רשות זאת מכל הרכב של בית דין לדיני ממונות, בין אם הוא רשמי של המדינה ובין אם לא, וכן מרב היישוב או השכונה בה אתה מתגורר (והוא יצרף איתו עוד שני תלמידי חכמים שיהוו יחד איתו בית דין). בית הדין אמור לשלוח הזמנה רשמית לנתבע, ואם הוא מסרב הם אמורים לתת לתובע היתר לתבוע בבית משפט. אמנם יש הסוברים שאין צריך נטילת רשות אם ידוע שהנתבע מסרב (כן דעת שו"ת טוב טעם ודעת) אך רוב הפוסקים סוברים כדברי השו"ע הנ"ל שצריך היתר כזה. בדיעבד, כמו בנידון השאלה שלך, שכבר פנית לבית משפט ללא קבלת רשות מבית דין, מותר לך להשתמש בכסף לפי פסק בית המשפט הגם שהוא חורג ממה שההלכה היתה מתירה לתבוע. הטעם הוא שדינא דמלכותא דינא, וכן בצירוף סברא נוספת, שאם הנתבע לא רצה להגיע לבית דין הרי שהוא קיבל על עצמו את כל החיובים שיטילו עליו בבית משפט או בהוצאה לפועל שהיא חלק ממערך השיפוט של המדינה. אלא שכל זה נכון לגבי הסכום שבית המשפט חייב, ולא לגבי החיוב הנוסף של ההוצאה לפועל, כי ההוצאה לפועל מחייבת תשלום נוסף כקנס על עיכוב התשלום ולפי ההלכה זה ריבית, ולכך אין היתר גם אם הדבר נעשה על פי דינא דמלכותא. ולכן מותר לך להשתמש בכסף שקיבלת רק לפי הסכום שקבע בית המשפט. וכיוון שבית המשפט פסק שעל השכן לתקן את הנזק בנוסף לסכום התשלום שנקבע, והוא לא עושה זאת – מותר לך להשתמש בכסף הנוסף שנקבע בהוצאה לפועל כדי לתקן את מה שהשכן מתחמק מלתקן. אך מעבר לסכום שקבע בית המשפט בצירוף עלות התיקון שהטילו על השכן – אין לקבל על פי קביעת ההוצאה לפועל, ואת ההפרש הזה צריך להחזיר לשכן. הרב ברוך פז