חזרה ליהדות של יהודי שהתנצר

האם יהודי שהתנצר יכול לחזור ליהדותו כבתחילה? ואם לא, מה עליו לעשות ע"מ לתקן את דרכו?

שלום רב: יהודי שהתנצר הוא נחשב כיהודי משומד. באופן עקרוני גם משומד יכול לחזור בתשובה. אולם תשובתו קשה מסתם עושה עבירה. בדעת הרמ' מצאנו סתירה האם מקבלים את תשובתו או שאין מקבלם תשובתו. ויש שחילקו בין התשובה כלפי שמים שמתקבלת לבין התשובה כלפי בני אדם שלא מתקבלת. כך הובא בשו"ת הרמ' ס' שס"ד: וזה המאמר האחרון [בהלכות תשובה] הוא, שאם שבו באמת במה שבינם לבין בוראם, יש להם חלק לעולם הבא, וזה דין בדבר מה שבינם לבין בוראם. וזה הראשון [בהלכות עבודה זרה] בדבר מה שבינם לבין בני האדם. וכתב משה. ובשו"ת רדב"ז בח"ה ס' ס"ה כתב: וטעמא דמלתא [=וטעם הדבר]: כיון שהם תרים אחר מחשבות לבם ועוברים על דברי תורה בשאט נפש, לפי שהמצות בזויות בעיניהם, היום אומר לו לבו לשוב בתשובה, ולמחר אומר לו מה בצע בתשובה, ויחזור לסורו. ונמצא, כיון שהוא תר אחר מחשבות לבו, אין אנו בטוחים בו. והמקרא אשר הביא הרב ז"ל [הרמב"ם] לראיה מעיד על כונתו, שנאמר: "כל באיה לא ישובון ולא ישיגו ארחות חיים", כלומר לא ישובון בתשובה שלימה, ולכן לא ישיגו ארחות חיים. ומה שכתב: "אין מקבלין אותם בתשובה לעולם", הכי קאמר [=כך אמר]: אין מקבלין אותם להחזיקן בבעלי תשובה. ואפשר שלזה כיון הרב ז"ל במלת "לעולם", כלומר אין מקבלין אותם להיות תשובתם לעולם. אולם הכס"מ בהלכות תשובה, פרק ג, הלכה יד הביא בשם הרמ"ך: כתב הרמ"ך: תימה הוא זה, דהא מפורש בגמרא בהדיא [=במפורש] דמקבלין [את תשובתו של המשומד] אבל אינו מאריך ימים, דכל דפריש ממינות מת מיד, ורב חסדא היה מקבלן בתשובה, ואמר להו: 'טרחו לה בזוודתא' [=הכינו לה תכריכים]. והכי פירושא דקרא [=הפסוק]: אף על פי שישובון לא ישיגו. ומי יוכל לומר שלא נקבל לכל בעלי תשובה? וצ"ע עכ"ל. לדעת כולם כשחוזר בתשובה הוא אינו צריך לעבור תהליך של גיור. אולם נחלקו השו"ע לעומת הרמ"א האם צריך לטבול או שאינו צריך לטבול. [יורה דעה ס' רס"ז סע' ח' וס' רס"ח סע' יב] גם הרמ"א שכתב שצריך לטבול, אין הכוונה טבילה שהיא לעיכובא אלא רק טבילה של מעלה ותשובה. [ע"פ מג"א שכ"ו ס"ק ח'] [וע' עוד במקורות דלהלן ראה: שו"ת רדב"ז, חלק ג, סימן תטו; באר היטב, אורח חיים, סימן קצט, ס"ק א; שו"ת ציץ אליעזר, חלק יג, סימן צג. וראה שו"ת דברי יציב (לעיל, הערה 46) אות ג, שמעלה אפשרות שלאותן הדעות שדינו של מומר כנוכרי לכל דבר, הטבילה היא מן התורה ומעכבת את חזרתו ליהדות.] כל טוב