האם מותר להעביר מים רותחים לתוך טרמוס בשבת, או שיש בכך משום הטמנה?

אין בכך משום הטמנה. אמנם יש להקפיד לערות רק לתוך טרמוס ריק ממים, מחשש לבישול המים שכבר נמצאים שם. אך אין צורך שהטרמוס יהיה ממש יבש, אלא די לרוקן את המים ולנער את הטרמוס. הרחבה: אין בטרמוס משום הטמנה, משלוש סיבות שכל אחת עומדת בפני עצמה: א. אין איסור הטמנה בכלי שני. בגמרא במסכת שבת (נא, א) מבואר שהטמנה אסורה רק בכלי בו בושל המאכל, אך אם מעביר את המאכל לכלי אחר הרי הוא מצנן את המאכל ובמקרה זה לא גזרו על הטמנה. הגמרא מסבירה שלא חששו שאדם יבוא לחמם מאכל כאשר בפירוש עשה בו פעולה המצננת אותו. נחלקו הראשונים בדין זה: 1) הר"ן דייק מרש"י שרק אם ההעברה לכלי השני נעשתה במיוחד כדי לקרר את המאכל - רק אז לא גזרו הטמנה. 2) אמנם דעת הרמב"ם שכל מאכל שהועבר לכלי שני הוא "צונן" ולא שייכת בו הטמנה. וכן פסק המ"ב (רנז, ס"ק כט). על כן מותר להעביר מים לטרמוס, משום שאף שמטרת הטרמוס לשמור על חום המים - הלכה כרמב"ם שהטמנה מותרת בכל כלי שני. ב. אין איסור הטמנה בכלי. כתב החזו"א (לז, לב) שדרך הטמנה שאסרו חכמים היא כאשר אדם עוטף את הכלי במגבת וכדומה, אך עצם הימצאות המאכל בכלי איננה הטמנה. על פי דבריו יש עוד צד להתיר את נתינת המים בטרמוס: אף על פי שהטרמוס מכיל זכוכית מבודדת השומרת על חום המים, הרי אין כאן דרך הטמנה אלא רק נתינת מאכל בכלי שלו. ג. סגירת הטרמוס בצורה מוחלטת איננה רק עבור שמירת החום. באגרות משה (א, סוף תשובה צה) מביא עוד צד להתיר: וודאי שאין איסור משום הטמנה בנתינת המים לטרמוס הפתוח (ואף לא הטמנה במקצת האסורה לדעת השו"ע), כל שנותר לדון הוא האם מותר לסגור את הטרמוס: מחדש האגרות משה שכיוון שסגירת המכסה איננה רק עבור שמירת החום אלא גם כדי שהמים לא ישפכו ושלא יכנס לתוכם לכלוך - אין בפעולת הסגירה משום איסור הטמנה. מלבד חשש הטמנה, יש לדון מצד הלכות בישול, מחשש שהמים יבשלו את המים שכבר נמצאים בטרמוס. לדעת הספרדים יש חשש אפילו כשהמים שבטרמוס עדיין חמים (כי כל מים בכלי שני אינם בגדר "יד סולדת"), ואילו לדעת האשכנזים יש חשש רק במים שהם כבר אינם חמים אלא פושרים. על כל פנים הגרש"ז אויערבאך זצ"ל פסק שאין צורך שהטרמוס יהיה יבש ממש, אלא די לרוקנו ולנערו (מאור השבת ד, הערה כט). וזה בצירוף שלוש סיבות: 1) י"א שמים לא מבשלים מים, אלא מתערבבים בהם. 2) י"א שאין בישול אחר בישול אף בנוזל. 3) אין כוונתו לבשל המים וזה פסיק רישיה דלא ניחא ליה. בברכה, הרב עודד מילר