ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

מה נחשב סעודת מצווה ומה מקור המצווה? | שאלות ותשובות | אתר ישיבה

Bookmark and Share RSS לנושא זה Rss אפשרויות חיפוש
שלום אורח, ( התחבר / הרשם )


כ"ח שבט תשע"ה

מה נחשב סעודת מצווה ומה מקור המצווה?


הרב עזריה אריאל

שאלה:
שלום לכבוד הרב.

רציתי לשאול מה המקור לכך שיש דין וגדר מיוחד לסעודת מצווה?
ראיתי שהמשנה במסכת פסחים מט עמוד א מתייחסת לסעודת אירוסין כסעודת מצווה ומביאה לכך השלכה הלכתית, גם ראיתי בשם הרש"ל שכל סעודה שעושים לכבוד ה’ יש לה גדר של סעודת מצוה.
אך אינני מבין מהיכן הגיעה המצווה? האם היא אחת מתרי"ג מצוות דאורייתא, או מ7 מצוות דרבנן?
מהיכן מגיעה המצווה?

אשמח אם בנוסף הרב יוכל לפרט מה בדיוק נקראת סעודת מצווה.

תודה רבה.


תשובה:
לשואל, שלום!

יש "סעודות מצווה" שבהן המצווה היא לסעוד, כמו סעודות שבת ויום טוב וסעודות פורים. אך המושג השגור של "סעודת מצווה" אין פירושו: "סעודה שהיא מצווה" מן התורה או מדרבנן אלא "סעודה שקשורה למצווה". בלשון שו"ת תרומת הדשן (סי' רסט): "שנוהגים לעשות סעודה לפרסומי מצוות". ובשו"ת חוות יאיר (סי' ע): "הסעודות בעצמן נעשו על שם המצוה, ובשם 'סעודות מצוה' יש לכנותם כי המצוה סיבת הסעודות". אין חובה מן התורה או מדברי חכמים לערוך את הסעודה או להשתתף בה, אלא שטוב לעשות סעודה לכבוד המצווה כדי לפרסם את עניינה ולחזק את קיומה, כדברי הגמרא בשבת קל ע"א: "רבן שמעון בן גמליאל אומר: כל מצוה שקיבלו עליהם בשמחה כגון מילה, דכתיב 'שש אנכי על אמרתך כמוצא שלל רב' - עדיין עושין אותה בשמחה", ופירש רש"י: "בשמחה - שעושין משתה". וראה לשון השו"ע סי' רסה סי"ב: "נוהגים לעשות סעודה ביום המילה", מנהג ולא חיוב (וברמב"ם בהלכות מילה לא הוזכרה סעודה, ועיין בשו"ת חקרי לב יו"ד ח"ג סי' קנ שהאריך לבאר שאינו חיוב למרות מקורות אגדיים המורים לכאורה על חיוב סעודה במילה).

אין הכוונה להפחית מחשיבות העניין. אדרבה, יש עניין כללי בתורה לשמוח בעבודת ה', שאמנם אינו נמנה בפירוש כאחת מתרי"ג המצוות אבל אין ערוך לחשיבותו, הן מצד האמת והן מהצד המעשי, כדי לחזק את קיום התורה. כל מה שמחזק את קיום התורה הוא דבר גדול, וסעודות מצווה הן אחת הדרכים לחיזוק התורה, ויש בה לפעמים תועלת רבה דווקא אצל אלו שאינם מקפידים כל כך. הדבר דומה במקצת למושג "זריזין מקדימין למצוות": אין זו מצווה בפני עצמה להיות זריז אלא עניין כללי של חיבת המצוות.

קשה לפרט מה בדיוק נקרא סעודת מצוה, וראה באריכות בשו"ת חוות יאיר סי' ע הנ"ל. אך העקרון הכללי הוא: האם מודגש בסעודה זו עניינה של מצוה מסוימת ויש בסעודה חיזוק לקיום המצווה. ובלשון המהרש"ל שהזכרת ('ים של שלמה' בבא קמא פ"ז סי' לז): "פדיון הבן ליכא סעודת מצוה להדיא. אלא נראה, כל סעודה שאדם עושה שלא כדרך מריעות [=חברות] ושמחה, אלא כדי ליתן שבח למקום, או לפרסם המצוה, או לפרסם הנס, קרוי סעודת מצוה".

לאור זאת, ייתכן גם שמידת החשיבות של הסעודה והנחיצות לעשותה ולהשתתף בה תשתנה לפי הנסיבות וטיב המשתתפים וכו'. אינו דומה סיום מסכת למי שרגיל לסיים מסכתות לסיום מסכת עבור קהל שמסיים מסכת אחת לתקופה ארוכה.

מעבר לכך, כששואלים האם סעודה מסוימת היא סעודת מצווה יש לבדוק את ההשלכה המדוברת. אינה דומה השאלה האם יש עניין לערוך סעודה ולהשתתף בה לשאלה האם מצווה זו דוחה מצוות אחרות כדין "העוסק במצווה פטור מן המצווה". עיין ביאור הלכה סי' תמד ס"ק כג וסי' תרמ סקל"ד וביאור הלכה ד"ה וסעודת ברית מילה.


השאלה "גדר 'סעודת מצווה' בסעודת אירוסין" נשאלה בהמשך לשאלה זו.


ברצוני לשאול שאלה בהמשך לתשובה זו





את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il