ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

המשך לשאלות לגבי ברכה אחרונה וכלב בשבת | שאלות ותשובות | אתר ישיבה

Bookmark and Share RSS לנושא זה Rss אפשרויות חיפוש
שלום אורח, ( התחבר / הרשם )


כ"ו שבט תשע"ה

המשך לשאלות לגבי ברכה אחרונה וכלב בשבת


הרב חיים שרייבר

שאלה:
שלום כבוד הרב. עלו לי מספר שאלות לגבי תשובתך.

בהמשך לשאלה 3:
1. מהי הברכה האחרונה על אכילת תמרים?
2. במצב המתואר בשאלה, האם יש לברך שוב ולהזכיר "על העץ ועל פרי העץ" בכל המקומות המופיעים בברכה? והאם הברכה הראשונה נחשבת כברכה לבטלה? אם כן, יש משהו שאפשר לעשות בנידון?
3. לקראת סוף ברכת "מעין שלוש" יש חלוקה בין של ארץ ישראל לבין לא של ארץ ישראל. איך ניתן לדעת האם המאכל אותו אני אוכל הוא מגידולה של הארץ או לא? עד היום בירכתי על הדברים שאכלתי כאילו הגיעו מחו"ל מכיוון שלא ידעתי מהו מקורם.

בהמשך לשאלה 4:
4. ליטוף של בעלי חיים, כדוגמת כלב, יכול לגרום לתלישה של שערותיו. האם זה בעייתי ויש להמנע מכך?
5. האם מותר לשחק עם כלב בכדור בשבת?
6. האם מותר לקרוא לכלב שישכב על ירכי בשבת?

תודה רבה על תשובתך.

השאלה נשאלה בהמשך לשאלה "שאלות לגבי תפילין, ברכה אחרונה וחיות בשבת"

תשובה:
שלום
בהמשך לשאלה 3:
1. הברכה האחרונה על אכילת תמרים היא ברכת מעין שלוש כאשר מזכיר בה על העץ ועל פרי העץ בתחילה ובסוף.
2. כאשר אדם צריך לחזור ולברך כגון שבחתימה לא אמר כראוי עליו לברך מחדש את הברכה ולהזכיר את ההזכרות הנכונות במקרה המדובר "על העץ ועל פרי העץ".
כאשר אדם טעה בברכה לא ניתן לתקנה אם כבר סיים את הברכה ועבר זמן תוך כדי דיבור מסיום הברכה.
3. עליך לברר על כל מין היכן גדל. ניתן לבדוק על הקופסא כגון: קופסת השימורים של זיתים או לחילופין להתקשר לגוף שנותן כשרות למוצר.

בהמשך לשאלה 4:
4.משנה ברורה (סימן ש"מ ס"ק ה') סיכם את דיני מלאכת גוזז על פי הרמב"ם, אנו נביא מספר פרטים הקשורים לשאלה. א. הגוזז צמר או שער בין מן הבהמה בין מן החיה חייב. שיעור הגזיזה הוא: לרמב"ם - כארבעה טפחים. ולרש"י - כשני טפחים. ב. החיוב הוא דוקא בגוזז בכלי אבל התולש מן החי פטור כיון שאין דרך לתלוש מבהמה חיה כיון שמכאיב לה. ג. בביאור הלכה (סימן שמ סעיף ב ד"ה יבלת מגופו) כתב שדבר שדרך לתלושו ביד חייב על התלישה משום גוזז.
ד. בספר מנחת שבת (סי' פ' ס"ק קי"ז) כתב שמותר לחכך בנחת בשערות ראשו וזקנו, וכן מותר להוציא מהם שיירי מאכל ולבד שיקפיד לא לתלוש שערות.
לפי כל הנ"ל אם הליטוף גורם בדרך כלל לתלישת שערות מן הכלב לדעת השו"ע (מותר לעבור על פסיק רישיה באיסור דרבנן) ניתן ללטף את הכלב אך דעת הרמ"א וכן הכריע המשנ"ב (אסור לעבור על פסיק רישיה באיסור דרבנן) אין ללטף אותו (מחלוקת השו"ע והרמ"א סי' שי"ד סע' א' ומשנ"ב ס"ק י"א). אם בדרך כלל לא נתלשים שערות הוי דבר שאינו מתכוון ומותר כמו כן מותר ללטף את הכלב בנחת ובלבד שיקפיד לא לתלוש שערות.
5+6. על פי הכלל שאמרנו נחלקו הפוסקים האם חיות מחמד מוגדרות כמוקצה כיום או לא ועל כן גם מעשים אלו תלויים במחלוקת הנ"ל.
יום טוב



ברצוני לשאול שאלה בהמשך לתשובה זו





את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il