בס"ד שלום הרב, אני בחור ספרדי, וקושר ציצית כמנהג ט"ל (ספרדי רגיל-7+8+11+13) לאחרונה עברתי לפתיל תכלת-כמנהג הרמב"ם, וגם בו קשרתי קשירה ספרדית, רק שהפתיל המלפף היה מתכלת. האם מותר לי לעבור לקשור ע"פ הרמב"ם? אם כן מה עדיף 13 או 7? (ההיגיון שלי אומר 13, כי אז יש סה"כ טל=39 ליפופים) או שיש בזה "שכיחת תורת אימך"?

לשואל, שלום! באופן עקרוני, מה שמתחייב מהמעבר מציצית לבן לציצית תכלת אין בו שום חשש "אל תיטוש תורת אמך". האם מי שסבא שלו במקנאס או בוילנא אכל בלי להפריש תרומות ומעשרות יאכל טבל גם בארצנו הקדושה משום "אל תיטוש תורת אמך"?! אם השתכנעת - בעצמך או בהוראת רבותיך - שהתכלת שהתחדשה בשנים האחרונות היא האמיתית, אין שום חשש "אל תיטוש תורת אמך" במעבר לתכלת עם כל הלכותיה. זה מה שאבותיך היו עושים אילו הייתה להם התכלת שלך, וזה מה שעשו אבות אבותינו כשעוד הייתה להם התכלת. ראה, למשל, את לשון הטור (או"ח סי' יא): "בזמן שהיה תכלת היה צריך לדקדק בכריכה לעשות שבעה חוליות כאשר הם מפורשים בגמרא. ועתה שאין לנו תכלת... אין צריך לדקדק בחוליות". האם המנהג שהתקבל בזמן שאין צורך לדקדק בחוליות יגבר על דין הגמרא בזמן שצריך לדקדק?! אך למעשה ניתן לקיים את דין הגמרא והרמב"ם בתכלת וגם לשמור על המנהג של ל"ט כריכות. על פי הגמרא (מנחות לט ע"א) ופירוש הרמב"ם (הל' ציצית פ"א ה"ח), בתכלת יש לעשות בין שבע לשלוש עשרה חוליות. כל חוליה היא לפחות שלוש כריכות, אבל ניתן לעשות גם יותר (עיין שו"ע סי' יא סי"ד ומשנ"ב ס"ק סו). אם כן, ניתן לעשות ל"ט כריכות בשלוש עשרה חוליות, שלוש כריכות לכל אחת. אפשרות אחרת: שבע חוליות, כגון בסדר: חמש, חמש, חמש, שש, שש, שש, שש (הצעת אחי הרב שמואל אריאל, כדי שהחוליות תהיינה שוות זו לזו, עיין משנ"ב סי' יא ס"ק סח. ראה במאמרו המפורט באתר ישיבת עתניאל: 'התכלת וחידושה'). מבחינה מעשית, דומני שבדרך כלל יש עדיפות לשבע חוליות כדי לוודא שאורך הציצית לבסוף יתחלק לשליש גדיל [=החלק הכרוך וקשור] ושני שליש ענף, עיין בשו"ע סי' יא סי"ד הנ"ל ובמשנה ברורה שם. כדי לקיים דין זה בשלוש עשרה חוליות יש צורך בחוט ארוך במיוחד.