נתתי תרומה לחברה שבקשה עבור חברה שרוצה לצאת לנופש. הכסף ניתן למטרת כפי שאמרה שאין לה תקציב. הכסף בוזבז לקניית דברים כמו ריחות לבית ולמיניהם.

מפאת הרגישות האנושית הקיימת במקרה כזה וחשש להלבנת פנים אינני מורה הלכה אלא מביא בפניך את העקרונות ההלכתיים בנושא. לפסיקת הלכה יש לפנות באופן אישי לרב מורה הוראה על מנת שיפסוק הלכה למעשה מתוך הכרות עם המקרה עליו מדובר. ישנו כלל בהלכות צדקה שכאשר העני מקבל לידיו את הכסף הרי שהוא רשאי לעשות בו צרכים כפי ראות עיניו (כך משמע מדברי הראשונים בבא מציעא דף עח בסוגיית "מגבת פורים" ועיין גם בבית יוסף וברמ"א באורח חיים,סימן תרצ"ד בדין שינוי כספי צדקה שקיבל במתנות לאביונים) עם זאת, הגאון רבי משה פיינשטיין זצ"ל בתשובותיו כתב שכל זה דווקא כאשר העני משנה מצורך כזה לצורך אחר כגון שחסר לו גם מלבוש וגם מאכל, מתוך ראיה של כבוד וחירות למקבל הצדקה, אבל אם הוא משנה לדבר שאינו נחשב צורך צדקה הרי שאסור לו לעשות כן (אגרות משה יורה דעה חל א סימן קנ"ב). אמנם להגדיר מהו צורך של צדקה ומה לא זה ענין מורכב ותלוי באדם, בצרכיו, בסגנון חייו ובאורח החיים המקובל בחברה ועוד, כפי שהגמרא מספרת לנו שמי שהיה לו סוס לרכב עליו והעני או עבד/ משרת שרץ לפניו, צריך לתת לו מכספי הצדקה כסף לקניית הסוס/העבד למרות שיש אחרים שהולכים ברגל וכדו' כפי שדרשו חכמים על הפסוק (דברים טו) :די מחסורו אשר יחסר לו, הובא תלמוד בבלי מסכת כתובות סז עמוד ב.