שלום רב, אני חייבת סכום של 100 ש"ח לאישה שעשתה עבורי עבודה קטנה לפני כ8 שנים. באותה תקופה שלחתי לה צק על סך 100 ש"ח בדואר ולא שמעתי ממנה יותר. כעבור מספר שבועות, נודע לי דרך מכרה משותפת שאותה אישה לא יכלה לפרוע את הצ’ק מכיוון שהשם שכתבתי על הצ’ק לא היה מדוייק. אותה אישה לא יצרה איתי קשר בעניין ובעוונותי גם אני לא יצרתי איתה קשר. עברו מאז שמונה שנים והעניין מציק לי ואני פוחדת שאולי היא מקפידה עליי. ניסיתי לאתר אותה ללא הצלחה. מה עלי לעשות?

שלום וברכה: הואיל ואת לא יודעת כיצד להשיב, עליך לרשום לעצמך חיוב זה, עד שיבא אליהו ויזהה את בעלת הכסף. מצינו בגזלן שאינו יודע למי להשיב כגון גזל רבים, שיעשה בממון צרכי רבים. יש מקום לדון האם גם בשאר חובות הדין כך? הרב קוק זצ"ל כותב בספר אורח משפט הלכות נחלות יח "...ולכאורה נראה שצריך שיהיו צרכי רבים הללו במקום שהנגזל או יורשיו עלולים להיות נהנים מזה, אמנם כ"ז הוא בגזל ממש דבאיסורא אתא לידי', אבל בהלואה כ"ז שאינו יודע למי להחזיר, לא חלה עליו חובת פרעון, וראוי הי' להוציא מתחת ידו ולהניח במקום בטוח, אם ירצה לצאת ידי שמים, בתנאי שאם בזמן מן הזמנים ימצאו תובעין שיבררו את זכיותיהם בסכום זה ע"פ ב"ד כדין תורה ינתנו להם." ע"פ דברים אלו נראה שבמקרה שלך שאין את יודעת היכן נמצאת זו שאת חייבת לה וסיכוי גדול שלא תהנה מהכסף אין צורך לעשות בכסף צרכי רבים. ונראה שמקרה זה דומה ללווה כיוון שאין בידך ממון איסור ולכן אין דין זה של "יעשה בהם צרכי רבים". לגבי מה שכתבנו לרשום מצאנו דין זה בהלכות השבת אבידה ונראה שגם במקרה זה יש לנהוג כך. לסיום בספר "אורות התשובה" פרק יג אות ט' כותב הרב קוק זצ"ל -"אל יבהל אדם מפני המניעות שיש לו על התשובה. ואפילו אם התשובה קשה לו, מפני דברים שבין אדם לחברו, ואפילו הוא יודע בדעתו שאינו יוצא ידי חובתו, ומתוך איזו רפיונות איננו יכול לתקן את העניינים שבינו ובין חבריו, אל יניח בלבבו שום חלישות דעת הגורמת להקטין יקרת ערכה של התשובה. ואין ספק, שמתוך השלמה בכל מה שאין לו מניעות, יזכהו ה' יתברך לתקן בכי טוב גם את כל הדברים שיש לו עליהם מניעות גדולות שאי אפשר לו לנצחן". בברכה, הרב משה מאיר אבינר.