ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

אחריות על נזק במוצר שעדיין לא נקנה | שאלות ותשובות | אתר ישיבה

Bookmark and Share RSS לנושא זה Rss אפשרויות חיפוש
שלום אורח, ( התחבר / הרשם )


י"ז אדר תשע"ה

אחריות על נזק במוצר שעדיין לא נקנה


כולל דיינות בית אל

שאלה:
שלום!
ברצוני לברר האם אני אחראי על המוצר שנמצא בעגלת הקניות שלי או בדרך מהמדף אל העגלה?
לדוג’: תבנית ביצים שנפלה בעודי מרים אותה מהמדף או כשהיא כבר בתוך העגלה שלי הביצים נשברו איכשהו.. חובתי לשלם?
האם המוצר נכנס לאחריותי כשהרמתי אותו או כשהנחתי אותי בעגלת הקניות או רק כשאני משלם עליו?
מצד אחד עדיין לא קניתי אך מצד שני המוצרים שבעגלה שלי מיוחסים אלי..
האם מנהל הסניף יכול למחול לי או שזה לא באחריותו?
מה עיקר הדין ומה מידת חסידות?
תודה רבה! יישר כח!

תשובה:
שלום וברכה,
נשיב תשובה כללית למקרים אלו, ויש ללמוד לכל מקרה נזק שאירע למוצרים בחנות מתוך כללים אלו.
אם אדם הזיק מוצר בחנות, לפני שהרים אותו, דינו ככל מזיק רגיל שחייב לשלם בעבור הנזק, אא"כ אירע הנזק באונס גדול. בכל מקרה של אונס יש לברר אם הוא מוגדר בהלכה כ'אונס' או כ'אונס גדול'.
אם הרים את המוצר כדי לקנותו, האחריות על החפץ מוטלת על הלקוח, ואם המוצר ניזוק – חייב גם באונס גדול.
אם המוצר במבצע, או במקרה אחר שבו לקוחות מאוד מעוניינים לקנות את המוצר, אזי אם מחירו של המוצר רשום בצידו, האחריות על המוצר מוטלת על הלקוח, גם אם הרים את המוצר רק בשביל לבחון אם מעוניין ברכישה.
במקרה רגיל, אם הרים את המוצר רק לבחנו, גם אם לאחר מכן החליט לקנותו, דינו כשומר שכר, שלא אחראי על נזקים שאירעו באונס.
כמובן שמנהל הסניף רשאי למחול, ונראה שאף הקופאית רשאית למחול על מקרי נזק בסכומים לא גבוהים.

מקורות: 'אדם מועד לעולם .. בין באונס בין ברצון' –ב"ק כו, ונפסק ברמב"ם פ"ו מחובל ובשו"ע סימן שעח. הרמ"א פוסק כשיטת התוס' (ב"ק כז:,ב"מ פב) שבאונס גדול פטור, וכך טוען הגר"א בשיטת השו"ע (שעח,ג) והרמב"ם, עפ"י הכס"מ.
בגמרא ב"ב פח מובא 'הנוטל כלי מן האומן ע"מ לבקרו ונאנס בידו חייב' ובנדרים לא הגמרא מסייגת את הדין דווקא למקרה של 'תרעא חריפא' (שהלקוחות רצים לקנותו), וכן נפסק ברמב"ם מכירה ד,יד, ובשו"ע סימן ר,יא. טעם הדין הוא שנחשב כ'לוקח על תנאי', ולכן אם אינו מעוניין במוצר רשאי להחזירו. שם גם מובא שבמקרה שלא 'תרעא חריפא' דינו כש"ש. וגם אם לאחר מכן החליט לקנותו לא היה מעשה קניין, עיין בריטב"א ע"ז עא: ד"ה הא ובגר"א חו"מ ר, ס"ק לד. אם הגביה ע"מ לקנות חייב באחריות המוצר בכל מקרה, כמבואר בתוס' ב"ב פז: ד"ה הלוקח –'ואין נראה לרשב"א..',אך עדיין אם אינו מעוניין במוצר יכול להחזירו כמו בדין הנוטל ע"מ לבקרו ב'תרעא חריפה'.

בברכה הרב צבי ברוך טסלר.


ברצוני לשאול שאלה בהמשך לתשובה זו





את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il