תפילה במניין. מתי לכתחילה מתחילים שמונה עשרה בציבור - רק בעשרה, או אפשר גם בשישה? מדובר במניין אשכנזי נוסח ספרד. מה המקורות לכך? יום טוב

שלום לכתחילה ודאי שיש להקפיד על עשרה אנשים שיתחילו שמונה עשרה ביחד, שיש דעות שרק באופן הזה נחשב שהתפללו במנין. אולם אם המנין הוא מצומצם, ולא ניתן להמתין לכולם, ניתן גם להתפלל בששה אם יש שם עשרה אנשים בבית הכנסת. מקורות: המשנה ברורה (סי' צ' ס"ק כ"ח) כתב ע"פ החיי אדם שצריך שיהיו עשרה ביחד בשעת התחלת השמונה עשרה ואז נחשב לתפילה בציבור. מנגד כתב המשנה ברורה (סי' ס"ט סק"ח) שרוב מנין (שישה אנשים) הם כמו ציבור גמור. נחלקו האחרונים בהסבר דברי החיי אדם: האגרות משה (אור"ח סי' כ"ח) סובר שהחיי אדם התכוון דוקא לעשרה. לדעתו כדי להגיע למעלת תפילה בציבור, צריך שציבור שלם יתפלל, ולא די בכך שחלק או רוב הציבור יתפללו. החלקת יעקב (חלק ב' ס' קל"ח), וכן הבית ברוך על החיי אדם סוברים, שגם לגבי תפילה בציבור מספיק רוב ציבור ורובו ככולו לעניין זה. מקור לדבריהם בדברי הרמב"ם (תפילה פרק ח' הל' ד'):" כיצד היא תפילת הציבור... והוא שיהיו רוב העשרה שלא התפללו". לשון הרמב"ם די מפורשת בנושא זה. (האג"מ יתייחס גם לרמב"ם זה). ולכן לכתחילה יש להחמיר שיהיו עשרה ביחד בשעת התחלת התפילה, וכשהמנין מצומצם ניתן להסתפק בששה. יום טוב