ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

ריצה בשבת, כתיבה בפסח ועוד | שאלות ותשובות | אתר ישיבה

Bookmark and Share RSS לנושא זה Rss אפשרויות חיפוש
שלום אורח, ( התחבר / הרשם )


כ"ד אדר תשע"ה

ריצה בשבת, כתיבה בפסח ועוד


הרב חיים שרייבר

שאלה:
כבוד הרב, שלום.
אני מעוניין לשאול מספר שאלות:

1. על פי ההלכה אסור לרוץ בשבת. האם מותר לי לרוץ בשבת כשאני רואה שאני מאחר לתפילה בציבור או כשמגיע זמן שקיעה ועדיין לא התפללתי מנחה, ועליי להגיע במהירות למקום שאוכל להתפלל בו?
2. בימים אלו אני משתתף בקורס להשלמת בגרות של 5 יחידות לימוד בפיזיקה. הקורס התחיל לא מזמן, ישנם 3 מפגשים בשבוע והוא יסתיים רק לאחר הבגרות, בחודש תמוז. בכל מפגש מועבר הרבה מאוד חומר ונכתבים הרבה דברים על הלוח שעליי להעתיק למחברת, ובסוף השיעור ניתנים שיעורי בית רבים שיש לעשותם לקראת השיעור הבא. 2 מהמפגשים חלים בחול המועד פסח. האם מותר לי לכתוב במהלך השיעורים את כל החומר, והאם מותר לי להכין שיעורי בית אלו בחול המועד?
3. האם צריך לגנוז דף מחברת או דף עלון שעליהם רשום ’בס"ד’ בראש העמוד או שרשום עליהם תאריך עברי?
4. נתלש לי חלק קטן מכריכתו של הספר "בגן האמונה המבואר". האם יש לגנוז חלק זה?
5. מה יש לעשות עם בתי תפילין שבורים שאין בהם שימוש יותר ובחלקים השבורים של בתי התפילין?
6. האם מותר לכבות נרות, שנמצאים על עוגת יום הולדת למשל, בנשיפה?

תודה רבה על תשובתך.

תשובה:
שלום

1. השולחן ערוך (סימן צ' סעיף י"ב) כתב מצוה לרוץ כשהולך לבית הכנסת וכן לכל דבר מצוה, אפילו בשבת שאסור לפסוע פסיעה גסה. והוסיף בילקוט יוסף (שבת חלק ב' סימן ש"א סעיף ב') "מותר לרוץ לבית הכנסת בשבת כבר מעת שיוצא מפתח ביתו, ולא רק כשהוא מתקרב לבית הכנסת".
2. תשובת הרב יעקב אריאל ,תשובת הרב זלמן מלמד
3. דף שרשום שראשו בס"ד אינו טעון גניזה ומותר לזורקו. (ספר גנזי הקודש פרק ז' סעיף ה'). דף שכתוב עליו תאריך עברי לא צריך גניזה.
4. כל דבר המחובר לספר, ויש לספר צורך בו, הרי הוא קדוש, וכשבלה טעון גניזה, כגון: כריכת הספר. מקורות: בשולחן ערוך (סימן קנד סע' ג') נפסק: "תשמישי קדושה, כגון: תיק של ספרים ומזוזות, ורצועות תפילין...יש בהן קדושה וצריך לגנזן". וציין הרמ"א "ודוקא הדבר שמניחין בהן דבר הקדושה בעצמו לפעמים, או שנעשית לכבוד כגון המכסה שעל הקרשים של הספרים". והוסיף המשנה ברורה (ס"ק ז') "והוא הדין לשאר ספרי קודש".
5. בית התפילין שהשתמשו בו למצוות התפילין וכעת בלה או נפסל טעון גניזה.
6. ההנהגה הנכונה היא להיזהר מכיבוי נר בפה ע"י נשיפה. אם כיבה את הנר בטעות בפיו או כל אדם שלא יודע על ענין זה - עליהם נאמר שומר פתאים ה'.
מקורות והרחבה:
ספר כלבו (סימן קי"ח) הוא המקור הראשון לדבר וכך כתב "ארבעה דברים העושה אותן דמו בראשו (=נמצא בסכנה)...והמכבה את הנר בפיו הרי זה נכפה...".
בשו"ת שלמת חיים (לרב חיים זוננפלד, סימן צ"ה) נשאל על הדבר וכך נכתב שם בתשובה "(שאלה): בסוף ספר ראשית חכמה (חופת אליהו רבה, שער ג' סי ט"ו במהדורת וולדמן) שלושה דברים העושה אותן דמו בראשו ואלו הן היושב בצלו של נר, והמכבה הנר בפיו מפני שנכפה, ומשמש מיטתו בפני הנר וכו', וכנראה שהוא מאמר חז"ל. והנה רבים אין זהירים ומכבים נר בפיהם, האם שייך על זה לומר והאידנא דדשו בה רבים שומר פתאים ה' (שבת קכ"ט ע"ב), וכן האם יש לחלק בין נר של שמן ובין נר של חלב או של נפט.
תשובה: בוודאי ראוי ליזהר מזה, ומי שאינו יודע יגן עליו הפסוק שומר וכו' (תהלים קט"ז ו'), אבל למי שיקבל ראוי להזהירו, ולא עבדינן פירוקא לסכנתא".
ובכף החיים סופר (יו"ד סימן קט"ז אות קט"ו) כתב בשם הזבחי צדק (שם אות עד) על מנהגם של הנשים שבערב שבת "נוהגין הנשים בערב שבת לכבות את הנרות בפיהם שומר מצוה לא ידע דבר רע".

יום טוב


ברצוני לשאול שאלה בהמשך לתשובה זו





את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il