דיני ברכת האילנות

מדוע מברכים ברכת האילנות, ישנם דברים בשם המקובלים , מה טעם בברכה?

ברכת האילנות היא ברכה מיוחדת שמברכים אותה פעם בשנה וניתן לה סימן נפרד בשולחן ערוך. מסופר על גדולי ישראל שהיו מקפידים לברך אותה מיד בתחילת ניסן ברוב עם. קיום ברכת האילנות התחזק בדור האחרון ברחבי העם. א. טעם ברכת האילנות: בברכת האילנות אנו מודים לקב"ה על שעצים יבשים הפכו לעצים פורחים. הוסיפו המקובלים עוד הסבר, שברכה זו היא תיקון לנשמות נפטרים שהתגלגלה נשמתם בעצי השדה ובעשבים, ובזמן הברכה צריך לבקש רחמים על נשמתם. ב. היכן מברכים: הרמב"ם כתב "היוצא לשדות", והיו שרצו ללמוד מדבריו לברך על אילנות מחוץ לעיר. אך רבים הסבירו שמדובר במציאות שבה העצים היו מחוץ לעיר, ובאמת מברכים בכל מקום שיש עצי פרי. ג. עד מתי אפשר לברך: מברכים בחודש ניסן, וזריזים מקדימים למצוות לברך בתחילתו. מי שלא בירך בניסן מברך בחודש אייר בלי שם ומלכות. ד. האם אפשר לברך בלילה או בשבת: בלילה אפשר לברך אם רואים את הפריחה של האילנות. בשבת אפשר לברך, אך חששו הפוסקים שמא יטלטל סידור מחוץ לעירוב ושמא יקטוף מהעץ. המקובלים הוסיפו שיש בברכה זו בירור ניצוצי קדושה מהצומח שאסור בשבת מדין בורר. לכן עדיף לברך בימי חול. ה. בחצי הכדור הדרומי של כדור הארץ (דרום אמריקה, דרום אפריקה, אוסטרליה ועוד) מברכים ברכת האילנות בתשרי, שהוא תחילת האביב שם. בירך ברכת האילנות בחודש ניסן ונסע בחודש אייר למדינות אלו – אינו מברך שנית בתשרי, כי ברכה זו מברכים פעם בשנה על כללות הבריאה. ו. על כמה אילנות מברכים: מעיקר הדין מספיק אילן אחד, אך המקובלים הקפידו שיהיו לפחות שני אילנות. ז. מברכים על עצי פרי ולא על עצי סרק. ח. נשים: ברכת האילנות נחשבת כברכה שלא הזמן גרמא, כי בפוטנציאל אפשר לברך בכל זמן בשנה כמו הברכה על ברקים ורעמים, אלא שבפועל בארץ ישראל מברכים בחודש ניסן. ט. ברכה תוך כדי נסיעה: אם רואים עצים בנסיעה באוטובוס ויכולים לברך מיד תוך כדי דיבור (שתיים-שלוש שניות) אפשר לברך. מקורות: רמב"ם הלכות ברכות י, יג; שו"ת מהרי"ל קמג; טור ושו"ע או"ח סימן רכו, כה"ח ומשנ"ב; שדי חמד מערכת ברכות סימן ב; שו"ת הר צבי קיח; שו"ת ציץ אליעזר יב, כ; יחווה דעת א א-ב; תשובות והנהגות א קצא; פסקי תשובות.