שאלה: היות והטעם של רבינו תם לגבי המחלוקת מתי צאת הכוכבים הוא שהשמש עושה פרסה וחוזרת מעל הרקיע ולכן השקיעה נהיית יותר ארוכה. והיום אנו רואים שהמציאות היא כמו יתר חכמי העולם שחלקו על ר"ת שהשמש עושה סיבוב שלם. איזה טעם יש עוד להחמיר כמוהו, גם אם השו"ע פסק כמותו?
תשובה: וודאי שאין טעמו כפי שהשואל מציג. טעמו הוא שמה שמוזכר צאת הכוכבים פ' שקיעת כל האור, שיהיה חשוך לגמרי, והוא משווה את זה לעמוד השחר שצריך כדי הילוך פרסה (כשעה ורבע) ביניהם. לפי הגאונים די שנראים שלושה כוכבים בינוניים אף שלא חשוך לגמרי (וזה 18 דקות או 24 דקות אחרי השקיעה). להלכה לא פוסקים כמו ר"ת למרות שהמחבר הביא את דעתו בהלכות שבת, הגר"א הכריע שהעיקר כמו שיטת הגאונים, שמשקיעת הגלגל מתחיל בין השמשות וכדי הילוך מיל אחרי השקיעה זהו צאת הכוכבים. יש שתי שיטות מה זה הילוך מיל - 18 דק' או יותר מ-20 דק', שבת יוצאת 35 דק' אחרי השקיעה כי מוסיפים מחול על הקודש. יש כאלה שמחמירים כמו שיטת ר"ת, הגר"א אומר שבארץ ישראל וודאי לא צריך לחשוש לשיטת ר"ת, אולי בחו"ל.
גירסת הדפסה
שלח לחבר