ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

כשרות לפסח ובכלל בהשכרת צימר | שאלות ותשובות | אתר ישיבה

Bookmark and Share RSS לנושא זה Rss אפשרויות חיפוש
שלום אורח, ( התחבר / הרשם )


כ"ח אדר תשע"ה

כשרות לפסח ובכלל בהשכרת צימר


הרב עזריה אריאל

שאלה:
אני בעל צימר שמשכיר לזוג את הצימר משבוע לפני פסח ועד שבועיים לאחר הפסח.
יש לי כלי אוכל בצימר (סירים, מחבתות, כוסות, וסכו"ם) וכן תה וקפה, סוכר סוכרזית וקצת תבלינים. (יש גם סיר ענק שניתן למי שחפץ להגעיל כלים)
כמו כן יש תנור טוסטר, ומיקרוגל.

מה לעשות לגבי פסח,
השאלות נופלים בשתי קטגוריות:
מה האחריות שלי על חמץ שברשותי - שלא ממש ברשותי?...
מה תפקידי כדי לא להכשיל את האחר?

א. מה לגבי הכלים? (להשאיר, להחליף, למכור?)
ב. מה לגבי החבילות תה קפה הפתוחים (חלקם בלי הכשר לפסח)
ג. מה לגבי טוסטר ומיקרוגל? מה עלי לעשות?

אני לא יודע אם הזוג שמגיעים יהודים או לא, האם זה משנה?
הם הזמינו דרך האינטרנט, וזה לא שאלה הכי מנומסת לשאול.

תשובה:
לשואל, שלום!
אם הבנתי נכון, מדובר על זוג אחד שישהה בצימר חודש שלם, החל משבוע לפני פסח.
1. לפני פסח אינך חייב לבער את החמץ או למכור אותו, אך כאשר אתה אומר את ביטול החמץ שבביתך עליך להתכוון גם לביטול החמץ שבצימר.
2. לגבי הכלים, אם הם כשרים לכל השנה אינך צריך להכשיר אותם לפסח או למכור אותם.
3. בתום תקופת השכירות, וכך גם בכל השנה אחרי השכרה לדייר שאינו שומר כשרות (יהודי או גוי), צריך להכשיר את הכלים לפני השכרה נוספת ליהודי שעלול להשתמש בכלים ללא הכשרה שלהם. ברם, אם אתה מתרשם שהדייר החדש יעמוד בנסיון ויכשיר את הכלים בעצמו או ימנע מלהשתמש בהם, אינך חייב להכשיר את הכלים ואתה יכול להסתפק בהודעה מראש שהכלים טעונים הכשרה (ראה בהמשך הצעה מעשית).

הרחבה:

1. אחריותך לבטל את החמץ - יש להבדיל בין החובה לבדוק את החמץ, לבין החובה לבער את החמץ (על ידי שריפתו או ביטולו). לגבי חובת הבדיקה בבית מושכר נאמר בגמרא (פסחים ד ע"א) ובשולחן ערוך (סי' תלז ס"א) שהיא מוטלת על השוכר (אם שכר את הבית לפני זמן בדיקת חמץ), והטעם לכך הוא שבדיקת החמץ מוטלת על מי שגר בפועל בבית גם אם החמץ אינו שלו, מחשש שימצא חמץ בפסח ויאכלנו. לעומת זאת לגבי האחריות לבער את החמץ של המשכיר שנשאר בבית הדעות חלוקות בפוסקים: יש אומרים שחובה על המשכיר לבטל את החמץ הזה, מפני שהוא נשאר שלו, ויש אומרים שאין לו אחריות על כך, מפני שהעברת הבית לשימושו של השוכר שקולה להפקרת החמץ. להלכה, הן השוכר והן המשכיר צריכים להתכוון בביטול החמץ על החמץ הזה (משנה ברורה סי' תלז סק"ו).

2. לגבי הכלים, מבחינת האחריות שלך על החמץ שלך אין כל צורך להכשיר אותם: אין חובה לבער חמץ שבלוע בדפנות הכלים, אלא שאם לא הוכשרו אסור להשתמש בהם לאכילה.

גם מבחינת האחריות שלך כלפי השוכרים, שלא להכשיל אותם, אינני רואה צורך וטעם להכשיר את הכלים לפסח במקרה זה: הרי הם באים שבוע לפני החג, ומן הסתם יאכלו חמץ. אם הכשרות לפסח חשובה להם - הם יכשירו בעצמם, ואם חלילה לא - הרי אינך יכול למנוע מהם את השימוש בכלים וגם אין לך אחריות על כך, כי בזמן ההשכרה הכלים עדיין מותרים (מבחינת הלכות חמץ, וראה להלן). זה לא שונה מלהשאיר להם בצימר עט שאולי יכתבו בו בשבת (עיין אגרות משה יו"ד ח"א סי' עב; אך במנחת שלמה ח"א סי' מד התלבט האם ומדוע מותר למכור חמץ לפני פסח למי שעשוי להשאירו בפסח).
הוא הדין לגבי מוצרי המזון שהזכרת, שבחלקם יש חשש חמץ: מאחר שבזמן ההשכרה הם מותרים באכילה, אין צורך להחליף אותם.

3. שאלה קשה יותר היא השכרת הבית שוב אחרי פסח לאורחים הבאים בתור, אם השוכרים בפסח הם יהודים שהשתמשו בכלים לאכילת חמץ, וכן בכל השנה, כאשר חלק מהאורחים אינם שומרי כשרות. יוצא שאתה מכניס אנשים למטבח של טריפה, מבישול בשר וחלב או איסורים נוספים. אם ידוע לך שהדיירים החדשים מקפידים על כשרות, אתה יכול להסתפק בכך שאתה מיידע אותם מראש על הבעיות, והם יחליטו איך להסתדר (עיין פסחים מ ע"ב על מכירת כלאים וחולין צד ע"א על מכירת ירך שיש בה גיד הנשה, ושו"ע יו"ד סי' שא ס"ח). ברם, אם יש חשש שהם לא מקפידים על כשרות, אתה בעצם מכשיל אותם בשימוש בכלים אסורים, או בחמץ שעבר עליו הפסח. זה לא דומה לדוגמה לעיל על מתן עט ביום חול שאולי אחר כך יחללו באמצעותה את השבת, כי כאן מדובר על כלים שכבר כעת הם אסורים בשימוש, וזה דומה להשכרת רכב ליהודי חמש דקות לפני שבת בידיעה ברורה שהוא עומד לעבור איסור בחפץ המושכר (עיין מגן אברהם סי' שמז סק"ד). לכן, בכל השנה, יש להכשיר את הכלים במעבר בין שוכר שאינו שומר כשרות לבין שוכר שגם הוא אינו שומר כשרות.

לגבי הטוסטר, אם הכוונה לטוסטר שלוחצים על סנדוויצי'ם וכדומה, כידוע אין דרך להכשירו, ולכן קשה להתיר את השארתו בין דייר לדייר כששניהם אינם שומרי כשרות. ואם הכוונה לתנור אפייה, ניתן להכשירו.

4. אם הצורך להכשיר את הכלים במעבר בין דייר אחד לשני מכביד מאוד, כדאי להתייעץ באופן פרטני עם תלמיד חכם ולפרוס בפניו את כל הפרטים השיקולים, כי יש באיסור 'לפני עוור' במקרה זה צדדים מסוימים להקל, ויש מקום להקל בדיני הכשרת הכלים לפחות בחלק מהפריטים שכתבת.
ניתן גם להציע שילוב של שני דברים: א. להניח בארון עם שלט ברור: "לשומרי כשרות בלבד" סירים שמסומנים כבשרי וחלבי. בארון נוסף כלים שלא יסומנו. הסירים והצלחות כולם יהיו כלי קורל, שלפי שיטה הקיימת בפוסקים אינם נטרפים. בצירוף הדברים נפתר חשש ההכשלה בסירים ובצלחות, מפני שאתה נותן לכולם אופציה לכלים כשרים, וגם הכלים ש"לא כשרים" הם כשרים על פי שיטה הקיימת בהלכה. יתכן שאם שומר מצוות ישאל אותנו האם מותר לו לאכול בכלים אלו התשובה תהיה שעליו להכשיר אותם (וכמובן חובתך ליידע אותו מראש ולא לומר לו בפשטות ש"יש כלים כשרים", אלא אם כן יהיה ארון נוסף ונעול של כלים כשרים, שהמפתח שלו יינתן רק למי שברור לך שהוא שומר כשרות בביתו)), אבל מבחינת לפני עוור וחשש ההכשלה יצאת ידי חובתך. זוהי הצעה בקווים כלליים שזקוקה לעיבוד פרטני עם תלמיד חכם.


ברצוני לשאול שאלה בהמשך לתשובה זו





את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il