התקדמות העולם בניגוד לתורה

ישנה שאלה שמעניין אותי דרך התשובה שלה, העולם ב"ה התפתח והשתכלל המון. התורה שהיא לב העולם, לכאורה במבט חיצוני לא עשתה קפיצה גדולה כ"כ כמו המדע.. היא לא יצרה עוד כלים להתמודדות ולאבחון המציאות וכד’ מה היחס הנכון בין הדברים? האם זה אמור להשאר כך?

שלום רב! המדע פרץ בתחום המדעי בצורה יוצאת דופן. התורה גם היא מאד התפתחה במאה שנה האחרונות. קשה להשוות בין התחומים. בתחום המדע המדדים לקפיצה הם יותר ניכרים. בתורה כיצד תזהה קפיצה. אתה יכול לקחת חמשה אנשים ענקים מגדולי הדורות האחרונים ולראות כיצד הם העשירו את התורה בכל התחומים. קח את החזון איש ותראה שכמעט בכל תחום בתורה יש לו מבט שמוסיף עוד קומה. קח את הרב קוק ותראה ניסוח חדש בתחומים רבים. הנצי"ב מוולזין היקף המבואות והפרשנות שלו הוא ענקי. קח את הרב עובדיה יוסף בתחום ההלכה ותראה כיצד כמעט בכל מקום הוא סידר וסיכם את הדברים. יש חיבורים בעיקר בנוגע להיקף שיש להם משמעות מיוחדת. חיבורים כמו 'האינצקלופדיה התלמודית', 'תורה שלמה' ועוד. יש חיבורים רבים בלימוד תנ"ך. בתחום התלמוד יש חיבורים שנתנו הסברות רחבות וכלליות למושגים שדורות רבים לא הגדירו אותם. עולם למדנות מפותח ועוד. גם התורות שנתנו לצדדים בתורה את הלבוש הנפשי האישי והנוגע בעבודת ה של האדם יש התפתחות גדולה בעיקר מאז הופעת החסידות. ודאי שאנו מצפים וצמאים לחידושים אכותיים נוספים. התורה של הגלות הינה תורה שבעיקרה נלחמה על שימור התורה. אולם היה בשימור של תורת הגלות הרבה לבושים ורעננות כל פעם לשמר את התורה בלבוש חדש. המלחמות והדעות שמולם היינו צריכים להתגונן ודאי תרמו ליצירה של הלבושים המתחדשים בתורה. התורה של הגאולה צריכה להיות תורה עצמית שלא רק מגיבה ומתגוננת אלא תורה מנהיגה ומובילה. לשם כך יש גם צורך לפתח לא רק יכולת שמירה לתורה אלא גם יכולת פריצה. יש תחומים שבהם אנו מרגשים את הפריצה וכפי שהזכרנו למעלה. אולם ודאי שאנו מצפים לפריצה איכותית ומשמעותית יותר. אולם זה תלוי בחזרת רוח הקודש והנבואה לאומה. כל טוב