ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

בין הלבנת פנים להוכח תוכיח | שאלות ותשובות | אתר ישיבה

Bookmark and Share RSS לנושא זה Rss אפשרויות חיפוש
שלום אורח, ( התחבר / הרשם )


כ"ד ניסן תשע"ה

בין הלבנת פנים להוכח תוכיח


הרב ש. יוסף וייצן

שאלה:
שלום ושאו ברכה .
שאלתי עקב עיון ב..עד כמה חמורה היא "הלבנת פנים" שאומרים בתלמוד שהיא יהרג ובל יעבור , ומה לגבי "הוכח תוכיח את עמיתך" , שעלול להיות גובל בהלבנת פנים , אך גם זו מצווה שצריך לקיים האם הפומביות עושה את ההבדלים כלומר אם הלבנת פנים היא קשורה בנוכחים שראו את האדם מבוייש , על נושא מסויים ואם על אותו נושא אומרים בצינעה לאותו אדם זה הוכח תוכיח .אני בעלת אופי של הוכח תוכיח לצערי גם על הוריי אני מגיעה לידי כך וחוששת שאני חוטאת בהלבנת פנים מתוך צידקתי להוכח תוכיח , האם זה מכפר , (ראוי לציין שאני לוקה בחוסר כיבוד אב ואם לצערי לכאורה , אך העינין מורכב מאוד ואני עובדת על כך לעומק העיניין .)
מי יותר חזק הוכח תוכיח או אל תלבין או איך אפשר לשלב בין שניהם בלי לפגוע בזולת .או שהם שני דברים שונים .
בתודה מראש


תשובה:
שלום רב:
לפי דעת כולם חמור מאד הלבנת פנים עד כדי כך שלפי חלק מן הראשונים גם על איסור הלבנת פנים נאמר יהרג ואל יעבור, כלומר דומה הדבר לג' עבירות חמורות בתורה שבכל מקרה אי אפשר לעבור עליהם. התורה כותבת שיש איסור אונאת דברים וביוש חברו גם כשהדבר נעשה לצורך מצוות תוכחה. יוצא אם כן שהחומרה של הלבנת פנים גוברת על חיוב התוכחה. לא עושים מצווה תוך כדי עבירה.
הלבנת פנים אינה רק במקום שיש רבים. גם כשאדם מבייש את חברו בינו לבין עצמו יש בכך איסור. כל צער ואונאה שגורם אדם לחברו יש בכך איסור . כשהצער הוא ברמה גבוהה שגורמת לחברו להאדים ולשנות את צבע הפנים שלו זה חמור שבעתיים עד כדי כך שבמקרה זה יש שיאמרו שעל זה נאמר יהרג ועל יעבור. [בפוסקים השמיטו דעה זה ונראה מסתימת דבריהם שלא פסקו כדעה זו]
בכל אופן אנו מוצאים שבעבירות בן אדם למקום אם אדם קיימת מצוות תוכחה ובמקרה והאדם שהוכיחו אותו לא שומע מותר לפרסם את חטאו גם אם הדבר יבייש אותו. הסברת הדברים היא שהלבנת פנים נחשבת עבירה כשאדם עושה זאת משום שלא אכפת לו מחברו. אולם אם אדם עושה דברים לשם שמים ורוצה להגן על החברה בכך שירחיק את החברה מעושי עבירה הוא לא נחשב כמלבין ופוגע בחברו. האדם נפגע מהפרסום אולם האשמה אינה מוטלת על המפרסם אלא על עושה העבירה שלא רוצה לחזור בתשובה.
אלו הן העקרונות. לגבי הנהגתך ודאי שהמקום היחיד שמותר להגיע לכך שמישהו יפגע הוא רק כשמוצו כל האפשרויות להוכיח בצורה לא פוגענית וכהדברים נעשים בנקיות לשם שמים ולא מתוך קנאה שנאה או תחרות.
לגבי הורים כאן הענין מסובך יותר.
כל טוב


ברצוני לשאול שאלה בהמשך לתשובה זו





את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il