שאל את הרב

  • הלכה
  • תפילת העמידה

אריכות בתפילה

undefined

הרב יצחק גרינבלט

י"א ניסן תשע"ה
שאלה
לאחרונה אני מרגיש שזה גורם לי קצת גאווה. האם להפסיק לכוון ולכוון רק באבות ולהתפלל מהר?אני ממש רוצה לכוון וזה נותן לי הרגשה טובה אבל האם הגאווה גורמת לכך שעדיף לא להתכוון? איך להיפטר ממנה? אמרתי לעצמי שה’ עושה לי כל כך הרבה טובות ולא משנה אפילו אתפלל שעה זה לא מספיק אז אין סיבה להתגאות וגם שהתוספות כתבו שבימיהם אין אחד שיכול לכוון כראוי אז איך אני מתגאה?! וזה לא עוזר. מה לעשות (גם זה שאני מאריך מאוד מוריד ממני לחץ נפשי)
תשובה
ב"ה שלום לך ידידי היקר. שמחתי לקבל את מכתבך ולקרוא על בעיה טובה. כן בעיה זו שאתה כותב היא בעיה טובה באמת, שהיא נובעת מדבר מאוד גדול, שאתה זוכה להתחבר לה' בתפילה. חשוב מאוד להמשיך בזה, שזה עושה לך כל כך הרבה טוב, ואני בטוח שהתפילות שלך חשובות מאוד. לכן אל תוותר על האוצר הזה שיש לך. המשך בו, למד אותו, השקע בו ותזכה להמון ברכה יחד עם משפחתך וכל עם ישראל. אכן, באופן טבעי כשאדם עושה משהו טוב, היצר הרע מנסה לפגוע בו, להעמיד אותו בנסיון וזה הנסיון שלך עכשיו, להתמודד עם הגאווה. לכן, בחר להתמודד עם הבעיה עצמה, עם התחושות האלו, ופשוט תשקיע בללמוד על הנושא, ובעזרת ה' זה יעבור. שתהיה לך המון המון הצלחה והמשך כך. הרב יצחק גרינבלט.
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il