שאל את הרב

  • משפחה, ציבור וחברה
  • שאלות כלליות
קטגוריה משנית
undefined
שאלה
שלום למה מותר לכתוב יידיש באותיות של עיברית שפת בקודש ולעשות אותיותה כמשרתת לשפה שניגזרה מעירבוביה של שפות ערלים שצררו אותנו תודה למה כל החסידויות הכי מחמירות בעבירה קטנה וגדולה והכי מכבדים את שפת הקודש באבסורד זה משתמשים באותיותה כחמור לגרמנית מוטית ליידיש ולא נותנים על זה את הדעת אולי זה ממיט עליהם אסונות והם לא יודעים ? תודה וחג שמח
תשובה
לשואל שלום, המדבר בלשון הקודש זוכה לשלושה דברים: לחיי העולם הבא (ירושלמי שבת פ"א ה"ג), לגאולה (ילק"ש ח"א, רמז רלד), ולאריכות ימים בעולם הזה (ספרי דברים יא, יט) הבטחות מפליגות אלו מעידות שהדיבור בלשון הקודש אינו רק ממידת חסידות, אלא הוא מצוה חשובה במיוחד. אף על פי כן מוצאים אנו גדולי תורה ויראי שמים המבכרים את היידיש על פני העברית. שישה טעמים מביא לכך האדמו"ר מסאטמר, הצדיק ה"ר יואל משה טייטלבוים זצ"ל, בספרו "ויואל משה": א. חששו שע"י לימוד השפה יבואו לידי דעות נפסדות של ה"משכילים" וכדוגמתם, שכופרים בתורה שבעל פה. כיון שהמכיר בלשון הקודש עלול ללמוד רק את פשט המקרא. ב. התעורר צורך להתרחק מגורמים שליליים באומה, שהיו משתמשים בלשון הקודש. כדוגמא לגורמים שליליים כאלו, מונה הרבי מסאטמר את התנועה הציונית בימינו. ג. חששו מללמוד ומלדבר לשון הקודש שמא ידברו בה דברים מגונים. יותר חמור לאמרם בלשון הקודש מאשר בשפה זרה. ד. הדיבור בלשון הקודש מטרתו הוא לעזור בהבנת התנ"ך. אולם לאחר שהתחילו לנהוג ללמוד רק גמרא בלי ללמוד קודם תנ"ך (!), שוב אין צורך וחיוב ללמוד עברית. ה. מאז עורבבו בשפה העברית מלים זרות, היא פסקה להיות לשון הקודש, ואדרבה, מעתה היא "גרוע באלפים דרגות מלשונות העמים". ו. חכמים נמנעו מלדבר לשון הקודש, כיון שאילו היו מדברים בשפה זו כשפת יום-יום, היו גם הנשים יודעות לדבר בלשון הקודש, והיו עלולות ללמוד דברים, שחז"ל אסרו עליהן ללמוד. כנגד טענות אלו כתב בעל ה"תורה תמימה" קונטרס בשם "שפה לנאמנים". והרי ציטוט חלקי מדבריו הארוכים (עמ' 13): "וזאת תורת העולה מדברנו: מי האיש אשר ידיו ולבו אמונה, ורוחו ונפשו נתונים אמונים לעמו, לדתו ולשפתו ורוצה לבנות בית נאמן בישראל – ישתדל להרגיל את בניו ואת בנותיו עודם על שדי אמם להגות ולבטא עברית… כפי שהורונו חז"ל בעלי הנסיון, כאשר הראנו לדעת למעלה, וכל רוחם והגיונם, שעשועם ומשחקם בשכבם ובקומם בינם לבין הוריהם ובינם לבין עצמם, הן בקודש בן בחול – יביעו עברית… והיתה ביתו לברכה לחן ולכבוד ולצפירת תפארה. וקנאת האמת הטהורה תרבה בתים כאלה בישראל והיו לברכה בקרב הארץ...". בברכה נאמנה
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il