שלום לרב. הרב כתב : "מי שמזדהה עם התורה והמצוות אלא שיש לו חולשות, כגון: לא מתפלל במנין או שוכח לפעמים ליטול ידיים, הוא עקרונית נחשב ל"עושה מעשה עמך", ולכן אסור להגיד עליו לשון-הרע. אבל מי שלא מקיים דברים בסיסיים, אין הוא בכלל "עושה מעשה עמך". האם על חילוני שאינו שומר שבת ומחלל בפרהסיא לא מתפלל שחרית מנחה ערבית ללא ציצית אבל עושה קידוש ומניח תפילין מותר לדבר לשון הרע ? או שהוא בגדר עמיתך בכל זאת?

אם הוא מחלל שבת זו עבירה חמורה מאד כי מי ששומר שבת הוא מודה שיש בריאה, ואם יש בריאה יש בורא. מצות שמירת שבת נושקת ליסודי האמונה ולכן זה לא דומה למי שמתגלח בתער או אוכל אוכל לא כשר, שם זה לא נוגע ביסודי האמונה. לכן, אם הוא מחלל שבת זה לא יעזור, יכול להיות שבדיני שמים יש לו שכר על מה שהוא כן עושה אנחנו לא דנים אותו - אבל אין איסור לשון הרע עליו. הכלל הוא שאם אדם מאמין בשלוש עשרה עיקרים וכמובן גם שבת הוא מוגדר עושה מעשה עמך, ואם הוא פוגע בזה הוא לא נקרא עושה מעשה מעשה עמך.