שלום וברכה! חמותי עובדת בתור אחות בבית חולים וכמה פעמים היא הביאה לי ציוד רפואי (טיפות של מי מלח ועוד כמה דברים שאני משערת שיש שם בכמויות והם לא יקרים). האם מותר לי להשתמש בציוד זה? רציתי להוסיף שאם כבר יש לי ציוד זה אני משתדלת להגיד שאני לא צריכה, אבל יש דברים שאין לי איך להתחמק מלקחת אותם. מה נכון לעשות? תודה רבה!

תשובה זו נחלק לשני חלקים: האחד- האיסור, השני- חובת ההשבה. א.איסור הגזלה והגניבה הינו אפילו בסכום פעוט המכונה בהלכה "משהו". כל דבר שיש לו שווי /ערך כספי ושייך לאדם או לגוף כלשהו, חל איסור לקחתו ולהשתמש בו ללא רשות בעליו או האחראים עליו מטעם הבעלים. ולצערנו ישנם רבים המורים לעצמם היתר בדברים מעין אלו. אמנם יש פעמים שבהם ידוע לכל, שהבעלים לא מקפידים על שימוש בדבר בעל ערך פעוט, ואז מעיקר הדין מותר להשתמש אף ללא רשות מפורשת, אמנם מידת חסידות היא שגם בדברים קטנים יש לקבל רשות מפורשת. דוגמאות שנתנו חז"ל לדברים מעין אלו: חתיכת עץ מגדר, הבית גפרור, עלי טבק (שהיו מריחים בהם) וכדו' כמדומני שהיום ניתן לומר דבר זה על נייר טישו אחד וכו' אך יש לשים לב שהיתר זה נובע לא מתוך ערכו הנמוך של החפץ אלא מתוך הערכה שהבעלים לא מקפיד על שימוש בחפץ זה. מתוך עקרון זה נראה שיש איסור לקחת או להשתמש במוצרים רפואיים אף שערכם פעוט כל עוד אין רשות מפורשת מהאחראי או שיש אמדן ברור שהוא מרשה את השימוש בהם. (שולחן ערוך חושן משפט סימן שנ"ט ובנושאי כלים ) ב.הגזלן מחויב להשיב את החפץ למקום שממנו הוא גזל אותו ואם בעליו כבר אינו שם מוטלת עליו החובה להודיע לו שהוא חפץ להשיב לו את הגזילה. נציין - שטורח החיוב של השבת הגזילה וההוצאות הממוניות הכלולות בזה חלים על הגוזל עצמו (שולחן ערוך חושן משפט שס"ז ובערוך השולחן שם סק' א) . אמנם מי שקיבל את הגזילה מן הגוזל, במצב שאנו מעריכים שהבעלים הנגזל לא התייאש מלקבל בחזרה חפץ זה, נראה שחל עליו חיוב השבה מדין השבת אבידה ולא מדין "והשיב את הגזילה". הנגזרת המעשית מכך שהוא מחוייב בטורח ההשבה אך אינו מחוייב בהוצאות ממוניות (שולחן ערוך חושן משפט רס"ב). למעשה- אם את מעריכה שבית החולים לא יקבל את המוצרים הללו או לא ישתמש בהם מומלץ יותר לתרום לבית החולים סכום כסף השווה לערכו של הציוד הרפואי .