שאלה מקדימה: נפסק להלכה (רמב"ם הלכות מלכים) שבן נוח נהרג בעד אחד ובדיין אחד בלא התראה. וכן נפסק להלכה שבן נח שעבר בשוגג על אחת ממצוותיהם- פטור. אם כן איך אפשר להבחין בין שוגג למזיד אם אין התראה? ובהנחה שיש דרך, האם דין זה הגיוני? האם להרוג אדם בעדות של עד אחד ודיין אחד זה דבר הגיוני? הרי אדם יכול להתעצבן על השכן וללכת לבן דין להרוג אותו בלי מאמץ! הרי בשביל שבן נח יהרג לא צריך שירצח מספיק שהוא יגנוב אפי’ פחות משווה פרוטה, זה הרי מתיר רצח בקלות בלתי נסבלת! עד אחד יכול לומר פחות או יותר ככל העולה על רוחו בלי שיתפס. האם זו מערכת המשפט שהתורה מתווה שיחיו בה הגויים? חשבתי על תירוץ שאולי כל הדינים האלה ינהגו רק בימות המשיח כשישלטו ישראל על העולם ואז ממילא תרבה הדעה בעולם ויהיה העסק רק לידע את ה’ ואז אין חשש שאנשים ישקרו אבל לא נראה שהדבר מסתדר וודאי לשיטת הרמב"ם שסובר שאין בין העולם הזה לימות המשיח אלא שיעבוד מלכויות בלבד ולכן אינני יודע אם הדבר נכון. תודה רבה

שלום וברכה, וישר כוחך על השאלה. אחת משבע מצוות בני נח היא דינים', כלומר יצירת מערכת משפטית "ואזהרת הדינים היא מניעת העוול והחמס" (מאירי), וכמובן בתי הדין עצמם צריכים לנהוג באופן שאין בו עוול וחמס, וללכת לפי הצדק והיושר (לרוב הדעות על בתי הדין לנהוג בהתאם ליושר האנושי המקובל, ויש אומרים שיש לנהוג כפי משפטי התורה לישראל - עיין שו"ת חת"ס ח"ו סימן י"ד, והעמק שאלה שאילתא ב'). משמעות הדבר היא שבדיקה מעמיקה של המציאות חייבת להיעשות על ידי בית הדין של הגויים, ולמשל הוא צריך לדאוג לבדוק היטב את העדויות המובאות לפניו, הוא צריך למצוא דרכים להבחנה בין שוגג למזיד וכו' - וכפי שאכן גובשו כיום כללים בבתי משפט מתוקנים (איני יודע עד כמה הדבר מתיישם בפועל, אבל זו כבר שאלה אחרת...) אם בית הדין לא השתכנע שהחשוד אכן ביצע את העבירה, ברור שהוא לא ירשיע אותו. אציין כי בן נח נהרג רק על פי בית דין (תוספות ע"ז סד ב ד"ה איזהו ועוד). כל טוב.