ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

"ברכו את ה’" לאדם שפיספס בתפילה | שאלות ותשובות | אתר ישיבה

Bookmark and Share RSS לנושא זה Rss אפשרויות חיפוש
שלום אורח, ( התחבר / הרשם )


ג אייר תשע"ה

"ברכו את ה’" לאדם שפיספס בתפילה


הרב בניהו שרגא

שאלה:
שלום רב,
לאחר שהסתיימה תפילת ערבית והקהל החל לצאת החוצה, בחור אחד קרא ’ברכו’. הוא טען שכיוון שפספס ’ברכו’ בהתחלה ובסוף (? הרי היה יכול לכוון בשתיקה!) הוא יכול להשלים כל עוד יש מניין. מה דעת ההלכה?

תשובה:
ערב טוב

אדם שלא התפלל שחרית יכול לומר [בנוכחות של עוד תשעה אנשים אף שהם כבר התפללו], קדיש וברכו בקול רם ,להמשיך ק''ש וברכותיה לבדו בלחש ,לומר בקול ג' ברכות ראשונות של שמונה עשרה עם קדושה וממשיך שאר הברכות בלחש.

גם בתפילת ערבית יכול אדם שלא התפלל ערבית לעמוד עם תשעה שכבר התפללו, ולומר 'ברכו' בקול רם ואפשר אף קדיש לפני העמידה [פרי מגדים שהובא גם במשנ''ב סט,ו. עיין גם באשי ישראל לד,יג] .
כמו כן שיתפלל שאר ברכות ק''ש וק''ש לבדו בלחש. יכול לומר אף חצי קדיש לפני ברכו [כף החיים סט,ד].
וגם קדיש תתקבל אחריה. אמנם אין זה נחשב לו כתפילה בציבור שכן כדי להיחשב תפילת ציבור צריך שיתפללו יחד רוב מניין או כולו .[ילקו''י סט,ב]

למי שמתפלל ביחידות לגמרי ישנה אפשרות נוספת לומר ברכו ע''י שיאמר את הבריתא :'אמר ר''ע חיה אחת יש ברקיע ושמה ישראל ועומדת באמצע הרקיע ואומרת ברכו את ה' המבורך וכל גדודי מעלה עונים ואומרים ברוך ה' המבורך לעולם ועד' [החיד''א בציפורן שמיר].
אמנם הלכה ברורה פסק כבא''ח שבתפילת שחרית לא יאמרנה בין ישתבח ליוצר אלא בסוף התפילה לפני 'עלינו לשבח'. וכן ציין לאומרה בלי שם שמים אלא יאמר 'השם' .


מקורות והרחבה
שולחן ערוך [אורח חיים סימן סט,א] :'אם יש בני אדם שהתפללו כל אחד בפני עצמו ביחיד, ולא שמעו לא קדיש ולא קדושה, עומד אחד מהם ואומר קדיש וברכו וברכה ראשונה יוצר אור ולא יותר...לאחר שסיימו ברכת יוצר אור אומר אבות וגבורות וקדושה ואתה קדוש, וזה נקרא עובר לפני התיבה. ואין עושין דברים אלו בפחות מי' משום דהוי דברים שבקדושה. וצריך לחזור אחר ו' שלא שמעו, דהיינו רוב העשרה. ואם אינם נמצאים, אפי' בשביל אחד שלא שמע אומרים. ואפי' מי ששמע יכול לפרוס על שמע ולעבור לפני התיבה בשביל אותו שלא שמע, ומ"מ אם אותו שלא שמע בקי לפרוס על שמע ולעבור לפני התיבה מוטב שיפרוס ויעבור לפני התיבה הוא, משיפרוס ויעבור לפני התיבה אחר, שכבר שמע. הגה: ומי שעובר לפני התיבה ואמר ג' הברכות הראשונות ישלים כל התפלה ולא יפסיק, אף על פי שכבר התפלל, אבל האחרים יכולין להפסיק אח"כ...'.
שו"ת רב פעלים [חלק ב - אורח חיים סימן כו]
'ד"ז מפורש בדברי הרדב"ז שהביאו הכנה"ג והעתיקו המג"א סי' ס"ט סק"ד, שאם כולם התפללו ביחיד ולא שמעו קדיש וקדושה אין חוזרין ומתפללין כדי לצאת י"ח קדיש וקדושה, ומפורש הטעם בהרדב"ז, כיון דהתפללו כל אחד לעצמו פרח מנייהו קדיש וקדושה, שהרי באותה שעה יחידים היו, וכמ"ש בברכת זימון, וכיון דפרח מנייהו אף על גב דאח"כ חזרו ונעשו עשרה, אין יכולים לומר קדיש וקדושה, ...ונראה שזה הפך פסק מרן בש"ע סי' ס"ט סעי' א', וכן כתב הגאון דגול מרבבה, שהוא חולק על פסק המחבר ע"ש, ועל כן לדינא אף על גב דאנן אתכא דמרן סמכינן, מ"מ לענין ברכות חוששין, ולכן יש להורות שלא יאמרו קדיש וקדושה בכה"ג, וכמ"ש הרדב"ז והובאו דבריו בכמה אחרונים.
ועוד בלא"ה י"ל מחמת המנהג שנהגו הפך פסק מרן ז"ל בדין הפורס על שמע, בהיכא דכולם התפללו, דלא שמענו ולא ראינו מנהג דין זה עתה, אלא רק למי שלא התפלל עדיין, דאז אפילו הוא יחיד שלא התפלל, ויש תשעה שהתפללו כבר ויצאו י"ח, הרי זה אומר קדיש וברכו וקדושה, אבל אם הכל התפללו לא נהוג דין זה, וכ"כ הרב מאמר מרדכי דהמנהג פשוט שלא לומר קדיש וברכו וקדושה, אלא מי שלא התפלל עדיין, ואיחר לבא לבית הכנסת, אז כשמגיע לישתבח אומר ישתבח בקו"ר =בקול רם= וקדיש וברכו, ואינו אומר יוצר בקו"ר, וכשמגיע לי"ח אומר ג' ברכות ראשונות וקדושה בקו"ר וגומר תפלתו בלחש, אבל כל שהתפללו ביחיד אין אומרים קדיש ולא קדושה כלל עכ"ל, וכן המנהג פה עירינו בג'דאד יע"א, וכ"כ האחרונים שדין פריסת שמע שכתב מרן ז"ל אינו נהוג בינינו, אלא דוקא אותו שלא התפלל בהגיעו לסוף ישתבח אומר קדיש וברכו ע"ש...'.

כלומר-רב פעלים וכן פסקו כף החיים [סט,א] ,הלכה ברורה [סט,א] ואשי ישראל [לד סע' א-ב] שבזה''ז לא נהגו לפרוס על שמע אלא שאם אחד לא התפלל יכול לפני תשעה לומר קדיש וברכו בקול רם ואז ממשיך ק''ש וברכותיה לבדו בלחש ואח''כ אומר בקול ג' ברכות ראשונות של שמונה עשרה עם קדושה וממשיך שאר הברכות בלחש.

הציבור צריך ליהות נוכח איתו בעת אמירת קדיש וברכו ואח''כ בעת אמירת ג' ברכות של עמידה. בעת קריאת ברכות ק''ש וכן אחר סיום 'אתה קדוש' יכולים ללכת. [משנ''ב סט,יב. אשי ישראל פרק לד הערה ד. וכן סוף סע' ב].

עיין בפסקי תשובות שציין הרבה אחרונים שכן מסכימים עם השו''ע דלא כרדב''ז ולכן מקל כשיש צדדים לומר שגם לרדב''ז אין איסור.

גם בתפילת ערבית יכול אדם שלא התפלל ערבית לעמוד עם תשעה שכבר התפללו, ולומר 'ברכו' בקול רם ואפשר אף קדיש לפני העמידה [פרי מגדים שהובא גם במשנ''ב סט,ו. עיין גם באשי ישראל לד,יג] .
כמו כן שיתפלל שאר ברכות ק''ש וק''ש לבדו בלחש. יכול לומר אף חצי קדיש לפני ברכו [כף החיים סט,ד].
וגם קדיש תתקבל אחריה. אמנם אין זה נחשב לו כתפילה בציבור שכן כדי להיחשב תפילת ציבור צריך שיתפללו יחד רוב מניין או כולו .[ילקו''י סט,ב]

למי שמתפלל ביחידות לגמרי ישנה אפשרות נוספת לומר ברכו ע''י שיאמר את הבריתא :'אמר ר''ע חיה אחת יש ברקיע ושמה ישראל ועומדת באמצע הרקיע ואומרת ברכו את ה' המבורך וכל גדודי מעלה עונים ואומרים ברוך ה' המבורך לעולם ועד'
חיד''א בספר עבודת הקודש [ציפורן שמיר סימן ב אות כו] אמר שאפשר לומר את הבריתא של ר''ע במקום ברכו. [אמנם מצטט שם את הבריתא בלשון אחרת קצת].
בן איש חי [סוף פרשת ויגש] הורה לא לאומרה בין ישתבח ליוצר משום הפסק אלא לפני 'עלינו לשבח' וכן אפשר בערבית לפני הברכה.
הלכה ברורה [סימן נד,ז] פסק כבא''ח שלא לאומרה בין ישתבח ליוצר אלא בסוף התפילה לפני 'עלינו לשבח'. וכן ציין לאומרה בלי שם שמים אלא יאמר 'השם' משום שבברכי יוסף [רטו,ד] פסק שהלומד בריתא או גמ' ונתקל בנוסח ברכה שיש בה שם ה', לא אומר ממש את שם ה'.


שנזכה תמיד לברך את ה' מתוך בריאות ושמחה אמיתית


ברצוני לשאול שאלה בהמשך לתשובה זו





את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il