להאכיל חיות לפני שאוכלים

ישנה הלכה בשולחן ערוך שאומרת שאסור לאכול לפני שמאכילים את החיות (כמובן רק אם יש לך). ושאלתי היא, היכן המקור להלכה זאת (גמרא, משנה, תנ’’ך וכו’..)? אשמח לכמה שיותר מקורות. תודה רבה

שלום בגמרא במסכת ברכות דף מ/א נאמר: אמר רב יהודה אמר רב, אסור לאדם שיאכל קודם שיתן לבהמתו לאכול, שנאמר (דברים יא) "ונתתי עשב בשדך לבהמתך, ואכלת ושבעת". ומבואר אם כן, שמכיון שהקדימה התורה את הבהמה לאדם לענין האכילה (להיפך ממה שהיה ראוי יותר להקדים את האדם לבהמה), לכן אסור לאדם לאכול לפני שיתן מאכל לבהמתו. דין זה נפסק להלכה. הביאור הלכה (סי' קס"ז ד"ה מכל מקום) הביא את דברי המגן אברהם בשם המהר"ם מרוטנברג שהאיסור מהתורה, וכן הביא את הראשונים החולקים וסבורים שהאיסור מדרבנן השדי חמד (מערכה א' אות ק') כתב שאכילת סעודת קבע אסורה מהתורה, ואילו טעימה בלבד אסורה מדרבנן. ומדברי הרמב"ם (הלכות עבדים פרק ט' הלכה ח') משמע כי דין זה הוא ממידת חסידות, כדבריו "מידת חסידות ודרכי החכמה שיהיה האדם רחמן... חכמים הראשונים היו נותנים לעבד מכל תבשיל ותבשיל שהיו אוכלים, ומקדימים מזון הבהמות והעבדים לסעודת עצמם, הרי הוא אומר (תהלים קכג, ב) כעיני עבדים אל ידי אדוניהם כעיני שפחה אל יד גבירתה". וכבר תמה רבי איסר זלמן מלצר בספרו אבן האזל מדוע נקט הרמב"ם שאיסור זה הוא מדרכי חסידות, והלוא מפשטות דברי הגמרא משמע כי זה איסור גמור. וביותר תמוה, מדוע לא הביא את הלימוד המפורש בגמרא מהפסוק "ונתתי עשב בשדך לבהמתך ואכלת ושבעת", אלא לימוד אחר מהפסוק בתהלים "כעיני עבדים אל ידי אדוניהם". טעימת מאכל בלבד לפני נתינת מאכל לבהמות: דעת הט"ז (סי' קסז ס"ק ז) שבטעימה בלבד אין איסור, וכלשון הגמרא, אסור "לאכול" עד שיתן מאכל לבהמתו, משמע שבטעימה בלבד אין איסור. החיד"א בברכי יוסף (ס"ק ה) תמה על דברי הטורי זהב, שהרי גירסת הרי"ף והרא"ש בגמרא, אסור "לטעום", וכן גורסים עוד רבים מן הראשונים, ואם כן משמע שאף בטעימה בלבד יש לאסור. ובאמת שכך היא גרסת הגמרא בגיטין (סב.) שאסור אף לטעום קודם שיתן מאכל לבהמתו. ולכן גם בטעימה בלבד יש לאסור. וכן פסק הרב עובדיה בספר הליכות עולם (עמ' שנב). שתיה קודם נתינת משקה לבהמה: בספר חסידים כתוב שלענין שתיה האדם קודם לבהמה, ורשאי לשתות קודם שיתן משקה לבהמתו, שנאמר (במדבר כ) "והשקית את העדה ואת בעירם" (בעירם כלומר בהמתם). וכן נאמר (בבראשית כד) "שתה וגם גמליך אשקה", מה שאין כן באכילה שנאמר, ויתן תבן ומספוא לגמלים" ואחר כך נאמר "ויושם לפניו לאכול". וכן פסק המג"א (ס"ק י"ח) והמשנ"ב (ס"ק מ'). יום טוב