ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

שוני בחלוקת קריאת התורה | שאלות ותשובות | אתר ישיבה

Bookmark and Share RSS לנושא זה Rss אפשרויות חיפוש
שלום אורח, ( התחבר / הרשם )


כ"ה ניסן תשע"ה

שוני בחלוקת קריאת התורה


הרב רפאל וסרטיל

שאלה:
מועדים לשמחה,
רציתי לשאול האם ההבדלים בחלוקה של קריאת התורה בין העדות השונות נובעת ממסורת או מטעמים אחרים ואם כן מה יסודם? נתקלתי בפסח בקריאה של י"ט בניסן בחלוקה שונה בין אשכנז לחב"ד באיזה פסוק מסתים הלוי ומתחיל ישראל למשל. וכן בפרשת מטות הקריאה במנחת שבת ובשאר ימי השבוע ארוכה יותר לפי שיטת חב"ד. ושאלה נוספת האם יש מקור שמסכם את ההבדלים בין העדות השונות מבחינת העצירה בקריאה?

ישר כח ותזכו למצוות

תשובה:
לשואל שלום,

כדאי לעיין בענין זה במאמרו של ר' יעקב שמואל שפיגל "הפסקות בקריאת התורה" (בספרו "פתחי תפילה ומועד" עמ' 137), שם הביא דברי האדר"ת (הרב אליהו דוד רבינוביץ תאומים) בספרו "תפילת דוד" שכתב: דאבה לבי מאוד ברשימת הקרואים, שבכמה מקומות אינם במקום הראוי להפסיק, ומפסיקין ופוסקים באמצע הדברים, במקום שיכולים לעמוד גם בסוף הענין, וכבר האיר עינינו רבנו הגר"א (כמובא בשמו במעשה רב סי' קלב) כי דעתו היא לפסוק היכא דסליק ענינא, ואם התירו מטעם זה שלא לקרות רק ט פסוקים בפורים משום דשם סליק ענינא, כל שכן באופן שנוכל לתקן ליופי העניין ועלויה עלייא שצריכים אנו לנהוג כן. ולכן הנהגתי בביתי, שלא כנרשם בסידורים מקום שפוסקים, וכן הוא מנהגי בעזה"י לקרוא ב' וה' ומנחת שבת, ואתייחד להלן מדור ומאמר בפני עצמו לעניני קריאת התורה וכל אביזרייהו. ע"כ.

ובהמשך שם העיר: הואיל והמדפיסים לא הדפיסו את החלוקות שהוצעו על-ידי החכמים, נותרה החלוקה הקודמת בעינה, ולא נודעה לרבים. בעל קריאה בימינו הרוצה להפסיק במקום שקבעו החכמים, עתיד ליתן את הדין לפני ציבור המתפללים, שאין להם אלא החלוקה הנדפסת, הנחשבת בעיניהם כחלוקה מסיני, והם לא יהינו לסטות ממנה ימין ושמאל.

ושם בעמ' 155 מסכם ואומר, כי קיימות שתי שיטות עיקריות בקביעת מקום ההפסקות: (א) הפסקה בדבר טוב. (ב) הפסקה בפרשות פתוחות או סתומות. הדרישה להפסיק בדבר טוב מפורשת בתלמוד הירושלמי (מגילה פ"ג ה"ז), ובבבלי היא נזכרת בצורה כללית יותר (ברכות לא ע"א). הדרישה להפסיק בפרשות מובאת על ידי האחרונים המדייקים זאת מדברי התלמוד. נראה שההקפדה לסיים בדבר טוב היא המכרעת, הגם שמצאנו מספר סדרים המפסיקים בדבר שאינו טוב (שמות טז, ד; ויקרא טו, כה; יז, טז; סוף פרשת קדושים; במדבר יא, טו; סוף פרשת בלק ועוד). אפשר שיש לברר מה ההגדרה של "טוב", ודומה שהעניין צריך בירור. ושם בעמ' 150-148 עמד על מקומות רבים בהם באה הפסקה בדבר שאינו טוב. עיין שם.

בברכה נאמנה


ברצוני לשאול שאלה בהמשך לתשובה זו





את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il