- משפחה, ציבור וחברה
- הבית היהודי
1807
שאלה
מדוע אין מברכים ברכת ברוך שפטרנו בשם ומלכות? מתי עדיף לברכה? והאם מברכים גם על בת?
תשובה
כתב המהרי"ל: מי שנעשה בנו בר מצווה יברך ברוך אתה...שפטרני מעונשו של זה. והוסיף הרמ"א וטוב לברך בלא שם ומלכות. כאשר המקור הקדום ביותר הוא מדרש רבה, ולא הוזכרה בגמרא .לכן כתב הרמ"א לברך ברכה זו ללא שם ומלכות וכך נוהגים ברוב הקהילות יש מעטים הנונוהגים על פי מנהגי הגר"א שאומר לברך בשם ומלכות כיון שהמהרי"ל נהג כך למעשה.
תשובות והנהגות הציע רעיון מקורי להחשיב את הברכה עם שם ומלכות - שהבן המברך ברכת התורה בסיום העליה יכוון להוציא את אביו והאב יכוון לצאת והוא מוסיף על הברכה שהקב"ה נתן התורה והוא שפטר אותו מעונשו של זה ויאמר ברכת ברוך שפטרנו מיד לאחר שבנו סיים את הברכה והוסיף אבל דין זה הוא חידוש ולא מבואר כן בפוסקים.
והטעם הפשוט לברכה זו שעד הבר מצווה כשחטא הבן בעבור שלא חינכו כראוי אך לאחר שנעשה בר מצווה על הבן להתחזק ולשמור את מצוות ה' .
לדעת הלבוש הטעם לברכה שעד הבר מצווה הבן נענש בעוון האב, ולכאורה לפי זה על הבן לברך.
והסביר הרב הגאון שאול ישראלי זצ"ל (ראש ישיבת מרכז הרב ודיין בבית הדין הגדול) כתב ששני העניינים נכונים האב נתבע על אי חינוך ,וגם בנו נתפש עד בר מצווה בעוון האב וכאשר הבן אינו נתפס בעוון האב ,האב יכול לברך ששוב אין הילד נתפס בעוונו על פי חז"ל: כל שחברו נענש על ידו, אין מכניסין אותו במחיצתו של הקב"ה.
ברכת ברוך שפטרנו דומה לברכת הגומל שצריך מניין לברכה ועדיף שיהיו שני תלמידי חכמים במניין ,אומנם נהגו לברכה לאחר עלייה לתורה , עיקר מצוותה לברך בסעודת המצווה בליל הכנסו למצוות.
ועדיף לברך ברכה זו ליד הבן ,ואם האב בחו"ל ימתין שיחזור לארץ ויברך.
על בת ראוי ונכון לעשות סעודה וזוהי סעודת מצווה ויברך האב ברכה זו בסעודה .
כאשר האב חלילה נפטר הסב יכול לברך ברכה זו שאף הוא חייב במצוות חינוך הנכד , וכן בעל המגדל את בן אשתו יברך ברכה זו מפני שמוטל עליו לחנכו.
מקורות: שו"ע רכה,ב. נושאי כלים. תשובות והנהגות ב,כה. שו"ת דברי מלכיאל א,ד. שו"ת יבי"א ו,כט. שו"ת אג"מ א,קד. שו"ת שואלין ודורשין ה.