שלום לכבוד הרב. הבנתי שהביטוי "מחזיק אצבעות" מקורו בנצרות, המעשה יוצר כעין הצלבה. האם משום כך יש איסור להשתמש בביטוי כפי שמקובל בימינו ומדוע? תודה רבה.

לשואל, שלום! לגבי מקורו של הביטוי שמעתי סברות שונות. מכל מקום, גם ביטוי שמקורו אלילי מותר להשתמש בו כאשר עבורנו אין לו אותה משמעות. דוגמה פשוטה לדבר היא השימוש בשמו של חודש תמוז (כגון במשנה בתענית פ"ד משנה ה-ו), למרות שמקורו אלילי (עיין ביחזקאל ח, יד ופירוש דעת מקרא שם, ובמורה נבוכים ח"ג פכ"ט, הקושר בין שם החודש לשם האליל, וראה במהדורתו של שוורץ שם, הערה 47). יתכן אמנם שיש עניין להמנע מכך (ועיין ציץ אליעזר ח"ח סי' ח אות ח וח"ט סי' יד אות ד, שעדיף להמנע מלהזכיר את שם חודשי הלוח הנוצרי, שנקבעו על שם עבודה זרה). בכלל, עדיף להמנע מביטויים סתמיים שאין נותנים את הדעת על משמעותם המילולית המדויקת. אלא שאפשר להתכוון לתת למילים אלו מובן חיובי: לא "אני מחזיק את האצבעות שלי כסימן להצלחתך" אלא "אני מחזיק את אצבעותיך", כמו הביטוי העברי המקורי לתמיכה - "מחזיק בידך" (זכריה ח, ט; עזרא א, ו; שביעית פ"ה מ"ט) או "מחזיק ימינך" (ישעיהו מא, יג; מה, א).