אני מבקש לשאול שאלה מאוד רגישה אבל חשובה, ומאוד עקרונית, שיש לה השלכות לתחומים רבים השאלה היא כללית, ולא על נושא או אדם מסוים תודה: במסגרת תהליכי החזרה בתשובה שלי, שהם מאוד איטיים, מלווי יסורים לבטים עליות ומורדות, (בדיוק כמו כל מי שעשה זאת בחייו באמת) אני נוהג, כי זה האופי שלי, לשבת וללמוד לעומק, ולעשות תחקיר רציני ככול האפשר על כל נושא שאליו אני ניגש. וכאדם שמבקש לחיות את חייו ככול האפשר ע"פ ההלכה, או לפחות להשתדל , למדתי שגם אם חלילה וחס יש לי דין ודברים נגד אדם כזה או אחר מישראל – או במילים פשוטות יותר אני מבקש להגיש נגדו תביעה לבית משפט ולא משנה כרגע באיזה נושא (בוא נגיד לצורך הדיון – בנושא ממון) אסור לו – לגשת ביוזמתו לבתי המשפט של מדינת ישראל מלכתחילה כלל וכלל, משום שהם דנים ע"פ דיני גויים. ויש מילים מאוד מאוד קשות שאני אפילו לא רוצה לצטט אותם כאן כלפי אותם שופטים הדנים לפי דיני גויים, ועל מי מישראל שיודע שזה אסור והולך ומביא את תביעתו אצלם ("מרים ידו על תורת משה, ועוד ועוד) ככלל, ואת זה הרבה לא יודעים – אסור מלכתחילה לגשת לתביעה או דין מול שם אדם בבתי משפט שאינם ע"פ דיני התורה, ליהודי שומר תורה ומצוות.... עליו לפנות ..לבית דין רבני ולתבוע את חברו לדין תורה.... ככה ע"פ ההלכה ישבתי וחקרתי ודרשתי בנושא, ולמדתי כיצד ניתן לתבוע לדין תורה בימנו אנו... כל רב דתי חרדי ששמעתי הרצאות שלו, בנושא, ולצערי הרב אין הרבה חומר תורני מקצועי למי שרוצה ללמוד את זה ואיננו איש מקצוע... חזר ואמר שאסור באיסור תורה חמור לתבוע בבתי משפט של ימנו אלא בדין תורה מלכתחילה. ואז למדתי כמה דברים: 1. שזה נכון ברמה העקרונית, אבל יש כמה סייגים וכמה חריגים 2. . שבימנו אין כידוע לשום בית דין יכולת לאכוף בפועל את עצמו על אף אחד אלא רק לבתי המשפט האזרחיים כפי שהם נקראים בימנו. 3. שכל זה נכון, אלא אם כן האדם שאותו אתה תובע מסכים להגיע לתביעה שלך נגדו לדין תורה ואם הוא אכן מתייצב וחותם שהוא מסכים לדון איתך בדין תורה. מאותו הרגע ואיילך יש לבית הדין הרבני תוקף וכוח אכיפה כמו בית משפט ממש ! 4. כמובן שהאדם יכול לצפצף ולא להגיע ואז אין לבית דין שום יכולת לדון בינכם בדין תורה 5. אבל זה לא נגמר כאן.. אם בודקים היטב את תביעתך ונמצאת צודק לכאורה, ואין לצד השני שום סיבה טובה שלא להגיע, שולחים לו שליח להגיע. פעם פעמיים שלוש פעמים. לא הגיע אחרי שלוש פעמים ? יש מצבים שבהם בדיעבד – מתירים לך כעת בשלב זה ללכת ותבוע את אותו אדם בבית משפט "אזרחי"... כי אין לך שום דרך אחרת... 6. תשאלו אותי אז למה מלכתחילה היית צריך את כל הכאב ראש הזה אם ידעת שזה מה שיקרה ובסוף תחזור חזרה לבתי המשפט של דיני הגויים..... והתשובה היא פשוטה: יהודי שומר מצוות צריך ללכת קודם לדין תורה. אם הוא רוצה להיות ישר. לו לפי החלטתו ויוזמתו אסור לפנות לבתי משפט אזרחיים שלא ע"פ דין תורה. אבל עם בית הדין בדק ומצא שאין במקרה שלו שום ברירה ושום מוצא אחר הם יכולים לתת לו היתר לכך. ע"פ שיקול דעתם. אבל אתה על דעת עצמך אינך רשאי לעשות זאת. על דעת עצמך. עד כאן הכול יופי למדנו שיעור הלכתי בנושא דין תורה אבל אנחנו לא חיים בתיאוריה. נכון ? אנחנו חיים כאן במציאות. האם זה ניתן באמת ליישום.? הלכתי לבדוק את זה. כי באמת יש לי תביעה נגד פלוני אלמוני (אחרת לא סתם עשיתי שיעורי בית בנושא) אמרתי ועשיתי – נגשתי לבית הדין הרבני בעיר מגוריי (פ"ת למי שממש מתעניין) נגשתי בשיא תמימותי למזכירות בית הדין הרבני לשם הפנו אותי ושם על המקום קבלתי תשובה מפקידה אחראית שישבה וקיבלה את האנשים שענתה לי בפנים חמוצות, "שאנחנו לא מתעסקים בדברים האלה כאן" חשבתי שאני לא שומע אותה טוב או שהיא לא הבינה אותי חזרתי והסברתי את עצמי יותר לאט וברור: "כאן זה בית הדין הרבני" כן "אמרו לי שאם אני מבקש לתבוע אדם לדין תורה עלי לגשת לבית הדין הרבני.. למלא טפסים ולהגיש אותם וכו’"....(אפילו הסבירו לי שמשלמים אגרה מסוימת לבית הדין, ממלאים טפסים מצרפים את כל החומר שיש לך בנושא וכו’, ממש כמו בית משפט רק.. ע"פ דיני תורה....כמו שיהודי צריך לעשות באמת) היא הסתכלה עלי שוב כמו עב"ם וענתה לי ביובש "אדוני, אנחנו לא מתעסקים בזה" אז גברת.. אם בית הדין הרבני זה לא המקום לפנות אליו כשיש לך דין תורה.. אז לאיפה יהודי פונה כשהוא רוצה לתבוע ??? היא מלמלה לי בתשובה שאפנה לבתי הדין הפרטיים (???) שבאיזור מגוריי .. ובזה הסתיים הדיאלוג שלי עם בית הדין הרבני של מדינת ישראל לאותו הבוקר.. יצאתי משם אני מודה די המום. ואם סימן שאלה יכול להיות שהחמצתי משהו ? למה היא התכוונה כשאמרה לי בתי דין פרטיים ? רגע לפני שעונים לי כאן מי שכן מבין יותר ממני בנושא – ואני בטוח שיש כאן רבים וטובים שמבינים יותר ממני, אני מנסה לנחש: אולי היא התכוונה לכך שלכל סקטור וסקטור בציבור הדתי או הדתי חרדי יש את בית הדין שלו... לכל חסידות יש את בית הדין שלה לליטאים את בית הדין שלהם לחרדים בבני ברק יש את בתי הדין שלהם לסאטמרים יש את שלהם, בקיצור לכל סקטור את בית הדין שלו...ולכאלה אני אמור לפנות ???? לי זה נשמע הזוי לגמרי ולא מציאותי. איך אפשר להתנהל ככה ? נניח פלוני אלמוני שייך לפלג מסוים ביהדות ותובע בעניין מסוים פלוני אלמוני אחר בבית הדין שלו. הפלוני אלמוני מסקטור אחד לא יטרח להגיע כלל לבית הדין של השני והוא מכוסה לגמרי מבחינה הלכתית כי זה לא בית הדין של הסקטור שלו....וכל יהודי ויהודי יתבצר בבתי הדין של הקהילה היחודית שלו ואף אחד לא יוכל לתבוע את אף אחד אלא אם הוא יבוא ויתבע בבתי הדין של זה שיש לו נגדו תביעה ??? אין בית דין ראשי שמעל לכל בתי הדין הפרטיים האלה ? האם זאת לא אמורה להיות הרבנות הראשית של מדינת ישראל ? בבקשה שמישהו יאיר את עיניי, כי אני מאוד רציני בנושא זה ואין לי את מי לשאול או לברר תודה מראש

ראשית - אני מבקש לחזק אותך ברצינות ובחיפוש אחר מידת האמת הניכרת מתוך דבריך, המשך בדרך זו במסילה העולה בית אל. אם זאת יש צורך לדעת שהעולם אינו מונהג רק במידת האמת והקב"ה עמד ושיתף גם את מידת הרחמים ביחד עם מידת הדין כי לולי זה העולם, בשלבי צמיחתו, לא היה מחזיק מעמד. כמו שאתה יודע שבהליך החזרה בתשובה את חווה עליות ומורדות ימים שבהם אתה מרגיש וחש שהקב"ה והעולם כולו מאירים לך פנים ואתה להם וימים שהחושך והעננות מעיבים על הרגשת ההתחדשות הצמיחה וההתקדמות. כל אחד ואחד בכל ימיו הוא בעל תשובה. גם העולם כולו ובמיוחד האומה הישראלית עוברים את התהליך הזה מיום היווצרות העולם ועד לגאולה השלמה. לכן גם אם יש דברים שברמת ה"רצוי" הם אמיתיים ונכונים, אך לא תמיד נוכל למצוא אותם מופיעים ומתפקדים ברמת ה"מצוי" שאנחנו היינו רוצים למצוא אותם שם. וכפי שאמר ה"חבר" בספר הכוזרי (לרבי יהודה הלוי ) "מצאת מקום כאבי/ מכאובי" בכך ש"מלך כוזר" קבל על כך שעם ישראל שאמור להיות בחיר הבריאה אינו נמצא במקום הזה עדיין. גם במערכת הדין והמשפט בישראל המצב עדיין לא שלם, אבל אתה חייב לדעת שיש התקדמות עצומה מימי קום המדינה ועל כך צריך להודות לבורא העולם. אכן - לצערנו, מערכת המשפט בישראל לא נותנת מקום וסמכות לבתי הדין הרבניים לעסוק בדיני ממונות ומייחדת אותם בעיקר לבירורי יהדות, גירות, היתרי נישואין וסידור גיטין (גירושין) ואין ספק שהדבר הזה הינו דבר חסר ולא שלם. אמנם לצד כל זה בשנים האחרונות קמו בתי דין רבים לממונות. בתי דין אלו "פרטיים" במובן שהמדינה אינה מממנת אותם וממילא גם אינה מסמיכה ומציבה דיינים בבתי דין אלו. לכן מתוך רצון לשכלל ולשפר את משפט התורה חוגים/זרמים רבים בעולם היהודי הקימו לעצמם בתי דין לממונות לא מתוך שלילה של היכולת להתדיין בחסידות אחרת וכדו' אלא שכל אחד הקים בי"ד כזה מכספיו ומאנשיו שאלו המשאבים העומדים זמינים לכל חוג וקהילה. בתי הדין הרציניים והיעילים קונים לעצמם שם טוב ב"ה ומכירים את המקבילות שלהם בכלל המגזר הדתי. בחיפוש בתי דין לממונות ניתן להעזר באתר "דין תורה" של המכון לדיני ממונות שביישוב עפרה.