אדם שצעד ג’ צעדים אחורה לפני תפילת עמידה כדי לפסוע קדימה, אך לפני שהתחיל לפסוע קדימה התחיל המתפלל מאחוריו את תפילתו. האם יכול לצעוד קדימה? (האם זה בגדר של מצווה גמורה שכתב ב"הליכות שלמה", ח, לג שיש היתר לעבור לפני המתפלל, שהרי כבר צעד אחורה?)

לשואל, שלום! מותר לפסוע קדימה את ג' הפסיעות שלפני שמונה עשרה גם כאשר אתה לפני המתפלל, אך לא את הפסיעות אחורה. ואם אתה קרוב לקיר, כך שבלי הפסיעות אחורה לא תוכל לפסוע קדימה, ניתן לוותר על הפסיעות לגמרי. הרחבה: אני קצת תמה על שאלתך, כי בהליכות שלמה שציינת כתב במפורש את התשובה לשאלתך, שהפסיעות לפני שמונה עשרה אינן בגדר "מצווה גמורה" לעניין זה. בגמרא (יומא נג ע"ב) הוזכרו רק הפסיעות שאחרי התפילה, כעין פרידה מלפני המלך, וכך נפסק להלכה ברמב"ם (הלכות תפילה פ"ט הלכה ב-ג) ובשולחן ערוך (סי' צה וקכג). לפי מה שראיתי זהו מנהג תימן, שלא לפסוע כלל לפני התפילה (הרב דוד משרקי, תכלאל עם ביאור 'באר מרים', עמ' עב). הפסיעות לפני התפילה הוזכרו ברמ"א (סי' צה ס"א) בשם הרוקח, שיש לפסוע גם לפני התפילה שלוש פסיעות קדימה, בתור הכנה לתפילה. באליה רבה (סי' צה סק"ג) כתב שיתכן שהעניין לפסוע שלוש פסיעות לפניו נועד עבור מי שלא הלך במיוחד לתפילה, כגון שהתפלל בביתו, ולכן עליו לעשות מעשה של התקרבות, אבל כאשר הולכים לבית הכנסת לתפילה אין צורך במעשה נוסף של התקרבות. אך יש להעיר, שבאשל אברהם מבוצ'ץ' (סוף סי' קב) כתב שהאיסור לעבור לפני המתפלל הוא כאשר נכנסים אל ד' אמותיו או נעמדים לפניו, ואילו מי שממילא עומד בדיוק לפניו וכעת רק מתרחק ממנו הרי זה מותר, ואינו בגדר "עובר לפני המתפלל". וכך נראה מסברה פשוטה, עיין משנ"ב סי' קב סקט"ו על טעמי האיסור לעבור לפני המתפלל, שמבטל כוונתו או שהוא כמפסיק בין המתפלל לשכינה, ושני הטעמים לא שייכים באופן זה. ומה שכתב בהליכות שלמה שם שאסור לעבור כנגד המתפלל כדי לפסוע את הפסיעות שלפני שמונה עשרה, כוונתו כנראה לפסיעות אחורה כהקדמה לפסיעות קדימה, והפסיעות קדימה עצמן מותרות (ובשבט הקהתי ח"ב סי' מט התלבט בזה, וכתב כאמור שהפסיעות קדימה בוודאי מותרות ועל הפסיעות אחורה דעתו נוטה להתיר וסיים שצריך עיון למעשה).