שלום וברכה אנו נמצאים בדור גאולה, שאנשים נהיים בעלי ידע ומאגרי המידע פתוחים לכול. רציתי לדעת האם כיום שהרבה אנשים בעלי יראת שמיים לומדים ויודעים הלכה היטב, ויודעים גם לחפש באינטרנט חומר בנושא האם הם יכולים לפסוק לעצמם הלכות? דבר נוסף האם בן עדה מסויימת יהיה מחוייב רק לרב מהעדה שלו? או שאפשר ללמוד גם מפסיקת של עדות אחרות לדוג תימני יכול ללמוד הלכות של הרב וואזנר וליטאי אשכנזי יכול ללמוד הלכות מרב חסידי מזרחי?

לשואל, שלום! לימוד תורה מהאינטרנט יש בו אמנם ברכה רבה בהפצת תורה, אבל יש בו גם סכנה של רדידות. כדי להגיע לרמה הנדרשת לפסוק הלכה, אין שום תחליף ללימוד יסודי בישיבה במשך שנים ארוכות, לרכישת בקיאות כללית בתורה והדרכה כיצד מעיינים בסוגיה. כמובן, נחוץ גם להתרכז בלימוד באווירה של קדושה וטהרה וללא מסיחי דעת. למעשה, אם הגעת לאתר ובו פסק הלכה מאת רב מוסמך, ולא ידוע לך שפסק זה שנוי במחלוקת, ניתן לסמוך עליו. אם הוא שנוי במחלוקת, יש לנהוג לפי דעת רוב הרבנים וגדולי התורה שבהם, אלא אם כן אותו פוסק הוא מורך ורבך (עיין רמ"א בחושן משפט סי' כה ס"ב). אם לא מצאת פסק הלכה ברור הזהה באופן מוחלט למקרה שלך, אלא הגעת לחומר רקע ואתה רוצה לפסוק הלכה על פיו, או שמצאת פסק הלכה שמתייחס למקרה אחר שנראה לך דומה, זה לא מספיק כדי לפסוק הלכה בכוחות עצמך. רק רב מוסמך להוראת הלכה (על ידי רבותיו, או שעבר מבחני הסמכה של הרבנות הראשית) יכול לעשות כך. מי שאינו רב מוסמך, והתחדשו לו פסקי הלכה בכוחות עצמו מתוך לימודו, יכול להציע אותם בפני רב מוסמך ולקבל את חוות דעתו. אגב, גם רב מוסמך, אם באה לפניו שאלה שאיננה דחופה, והתשובה עליה אינה מפורשת בספרים אלא נלמדת מהיסק, ויש לו פנאי להתייעץ עם גדול בתורה - חובה עליו לעשות זאת. כך כתב בשולחן ערוך (חו"מ סי' י ס"ב): "כל מי שבא לידו דין ומדמהו לדין אחר שבא לידו כבר ופסקו, ויש עמו בעיר גדול ממנו בחכמה ואינו נמלך בו, הרי זה בכלל הרשעים שלבם גס בהוראה" (ומקורו ברמב"ם הל' סנהדרין פ"כ ה"ח, על פי יבמות קט ע"ב, ועיין במאירי שם, ובברכי יוסף בחו"מ שם סק"ג, ובהרחבה במשפטי עוזיאל ח"ד, חו"מ סי' א, אות ג: "במהות חובת המלכה"). לעניין זה, נראה שכיום "יש עמו בעיר" הוא כל רב שעונה בעצמו לטלפון. לגבי המחויבות לרב מהעדה שלך, באופן כללי בוודאי פסקי כל רב נוגעים לכל העדות, ואדם יכול ללמוד הלכות מכל רב שהוא. למרבה הצער, רבים חושבים שפסק של רב ספרדי נאמר רק לספרדים ולהיפך, וראה נא את מכתבו של מו"ר הגר"א שפירא זצ"ל (הרב הראשי לישראל וראש ישיבת מרכז הרב) בספר 'מקראי קודש - חנוכה' (מאת הרב משה הררי) עמ' קנה, שהתריע כנגד תפיסה משובשת זו. אלא שאם במקרה מסוים הפסק נובע מסעיף בשולחן ערוך שיש בו מחלוקת בין השולחן ערוך לרמ"א, אז עדות המזרח צריכים לנהוג כשולחן ערוך והאשכנזים כרמ"א, וכן במקרה שבו ידוע וברור שיש חילוקי מנהגים בין העדות. בדרך כלל, כשקוראים תשובה הלכתית מפורטת ניתן להבין ממנה האם היא מתאימה לכל עדות ישראל.