- שבת ומועדים
- יום ירושלים
הלל ביום ירושלים
שאלה
בס"ד
שלום לכבוד הרב,
אין אני בא לחלוק על עצם השמחה שביום ירושלים, אני בטוח שהיו ניסים גדולים ושאנו צריכים לשמוח על כך, אבל אני שואל שאלה הלכתית על תקנת הרבנות הראשית לגמור את ההלל:
הרי ההלל ביום העצמאות נלמד מתקנתם של הנביאים הראשונים (פסחים קיז.), ושם מדובר על שיחרור מעול האומות, יציאה מעבדות לחירות כמו פסח, חנוכה ויום העצמאות. אבל לא מדובר על הצלת חיים, ניצחון במלחמה או כיבוש שטחים, מרובה ככל שיהיה.
בנוסף, בפסיקתא נאמר בקשר להלל: "ואין אומרין אותו אלא על חורבנה של מלכות", כלומר שיחרור של עם ישראל מעבדות לחירות ולא שיחרור ערים קדושות ככל שיהיו, משלטונה של מלכות.
אם כן, מדוע תקנת הרבנות הראשית לומר את ההלל?
תודה רבה.
תשובה
בגמרא בפסחים נאמר כי הלל זה נאמר בנצחון יהושע על הכנענים, ובמלחמת דבורה וברק בסיסרא, וכן חזקיה בהצלה מסנחריב. והנביאים תיקנו על כל צרה שניצלים ממנה.
במלחמת ששת הימים אויבינו דיברו על השמדת הישוב היהודי בארץ והריסת מדינת ישראל ח"ו. והיתה סכנה כמו בימי החשמונאים ואולי יותר. וגם הנצחונות היו גדולים בניסים יותר ממלחמות החשמונאים. ומי שהיה אז הרגיש שההצלה חייבת באמירת הלל ברוב גדולתה. וגם רוב הרבנים החרדים שלא הסכימו עליהם העצמאות הכירו בגודל הנס בששת הימים.

יום ירושלים השנה
הרה"ג דוב ליאור | י"ח אייר תשס"ו

חתימת ברכת "השכיבנו" ביום ירושלים
הרה"ג יעקב אריאל | כ"ה אייר תש"ע

הקדמת התפילות
הרה"ג יעקב אריאל | י"ג אייר תשס"ט

תפילה במקום שאומרים תחנון ביום ירושלים
הרה"ג יעקב אריאל | א סיון תשס"ח

הרב דוד חי הכהן
ראש מוסדות "אורות התורה" וראש ישיבת "נתיבות ישראל" בבת ים.

שאריות קמח מצה בכלי של פסח
כ"ב מרחשון תשס"ג

שידוכים לחילונים
י"ד כסלו תשס"ג

הכנסת המת לבית הכנסת
י"ד כסלו תשס"ג

לימוד ללא ברכות התורה
ג כסלו תשס"ג
ארבעת המינים
הרבנות הראשית לישראל | י"ד תשרי תשע"ה
ארבעת המינים
הרבנות הראשית לישראל | י"ד תשרי תשע"ה

ציור לשם הנאה בחול המועד
הרב שמואל אריאל | ט"ו תשרי תשע"ו

האם בימינו יש ליטול לולב ביום טוב שחל בשבת?
הרב שמואל אריאל | כ"ג תשרי תשפ"א

אזכרה לנפטרת בשמחת תורה
הרב יצחק בן יוסף | ט תשרי תשפ"ד
לגימת שמן ויריקתו ביום כיפורים
הרב יואב חנניה אוקנין | י"א תשרי תשפ"ד
