ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

מחלוקות בהלכה | שאלות ותשובות | אתר ישיבה

Bookmark and Share RSS לנושא זה Rss אפשרויות חיפוש
שלום אורח, ( התחבר / הרשם )


כ"ד אייר תשע"ה

מחלוקות בהלכה


הרב חיים שרייבר

שאלה:
לרב שלום
יש לי 2 שאלות:
1. לפני תקופת רש"י ורבנו תם איזה סוג של תפילין הניחו? ומה עומק המחלוקת בינהם מלבד סדר הפרשיות?
2,כששני רבנים ראשונים / אחרונים חלקו האם המותר או אסור, כשאנו פוסקים כדעה המחמירה, האם הרב השני למעשה נהג להיתר אפילו כשמדובר בספק חילול שבת וכדו?

תשובה:
שלום
1. בסמ"ג (ספר מצוות גדול חלק מצוות העשה סימן כב) כתב שפעם בארץ ישראל נפלה הבימה שעל קבר יחזקאל ומצאו שם תפילין ישנים מאוד כסדר של רש"י.
ובהערות לשו"ת מן השמים (לרבי יעקב ממרויש שהיה אחד מבעלי התוספות, סי' ג') מובא - בימים האחרונים נתגלו במערות ארץ ישראל שרידים עתיקים מתקופת בית שני וסמוך לה ומהם נמצאו תפלין מפלוגת לוחמים של חיל בר כוכבא והפרשיות מסודרות כשיטת הרבינו תם, הרי לנו עדות נאמנה שעוד בתקופה קדומה זו היתה נהוגה שיטה זו, כלומר לא הרבינו תם חידש שיטה שלא היתה ידועה מקודם כי אם הרבינו תם חיזק מנהג אלו...וכבר הזכירו קדמונינו שרב האי גאון הניח שתי זוגות תפלין..."
והבן איש חי (שנה ראשונה פרשת וירא אות כא) כתב על מחלוקת זו "והנה בתחלה היו חושבין מחלוקת זו כשאר מחלוקת שסברה אחת בטלה, אך בא רבינו האר"י ז"ל והגיד בקבלה מפי אליהו זכור לטוב ששני הסברות אמת, וצריך למעבד תרווייהו, ומימות מרע"ה ועד הגאונים היו מניחים ב' זוגות, וכן איתא בגמרא מקום יש בראש להניח בו ב' זוגות..."
ובשו"ת מן השמים סימן ג' שאל: "אנא המלך הגדול הגבור והנורא חכם הרזים מגלה נסתרות מגיד נעלמות שומר הברית והחסד, הגדל נא חסדך עמנו היום וצוה למלאכיך הקדושים להודיעני את אשר נסתפקנו בסדר פרשיות של תפלין...ועתה מלך מלכים צוה למלאכיך הקדושים להודיעני הלכה כדברי מי, ודברי מי אתה מחבב. והשיבו לו: אלו ואלו דברי אלהים חיים, וכמחלוקת למטה כך מחלוקת למעלה...
2. לפני שנפסקה הלכה כל רב הנהיג בעירו ובקהילתו על פי פסקיו, וכיון שכוונתו היתה לשם שמים לעשות את רצון ה' אין מעשיו מוגדרים ח"ו כחטא.
יש למרא דאתרא מעמד חזק ומחייב. הברייתא בשבת קל. מספרת "תנו רבנן: במקומו של רבי אליעזר היו כורתין עצים לעשות פחמין לעשות ברזל בשבת." כלומר כאשר המוהל היה צריך להכין סכין של מילה היה רשאי לכרות עצים בשבת לצורך זה, בהמשך אומרת הגמ' "אמר רבי יצחק: עיר אחת היתה בארץ ישראל שהיו עושין כרבי אליעזר, והיו מתים בזמנן. ולא עוד אלא שפעם אחת גזרה מלכות הרשעה גזרה על ישראל על המילה, ועל אותה העיר לא גזרה." במקומו של ר"א נהגו באופן שהוא חילול שבת גמור לדעת החולקים עליו ובכל אופן זכו לאריכות ימים מאחר ששמעו למרא דאתרא . וכך כותב הר"ן בתשובה ס' מ"ח "מפני שבני מקום אחד חייבין לנהוג [כדברי גדוליהן] ואפילו היכא דרבים חלוקין עליהם".
יום טוב


ברצוני לשאול שאלה בהמשך לתשובה זו





את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il