שלו’ם וברכה למעלת כבוד הרב. בשמחה שעושים במירון ושרים שם כל מיני פיוטים ומזמורים לכבודו של הרשב"י, אומרים בין הדברים לכבוד התנא הא-לקי רשב"י וכו’. איני יודע כיצד מנקדים את זה - א-לקָי עם קמץ תחת הקו"ף (ה"א) או האל-קִי עם חיריק. ועכ"פ האמרה הזו קצת צורמת את האזנים, ומה המקור לזה, והאם נכון או מותר לומר דבר כזה? אמנם בתורה ובנביאים מצינו עשרה צדיקים שנקראו איש האלקים כמו ומשה איש האלקים וכו’, אמנם שם הכוונה הפשוטה איש נביא, נביא ה’. תודה וברכה

אפשר להשתמש בביטוי זה כי בזה מדגישים את גדולתו העליונה של הצדיק. ומה שנוגע לניקוד הלמ"ד, חכמי הספרדים נהגו להשתמש בניקוד קמץ והאשכנזים בחולם, כנראה שמקור הספרדים מן השפה הארמית ששם מנוקד השם בקמץ, והאשכנזים מהמבטא העברי.