ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

בישול בחמה - סתירה באיגרות משה | שאלות ותשובות | אתר ישיבה

Bookmark and Share RSS לנושא זה Rss אפשרויות חיפוש
שלום אורח, ( התחבר / הרשם )


ד תמוז תשע"ה

בישול בחמה - סתירה באיגרות משה


כולל הלכה בית אל

שאלה:
שלום לכבוד הרב!
אם אפשר לשאול את הרב קושיה שהתקשתי בה באגרות משה, לגבי בישול בחמה?
במקום אחד כותב האגרות משה שחמה כלל אינה מבשלת אלא רק מחממת, ולכן לא נאסרה בשבת, שבשבת נאסר רק מה שמבשל.
שו"ת אגרות משה אורח חיים חלק ד סימן צח
"אבל צריך לפרש שהבשול דע"י חמה ותולדותיו אינו עושה המעלה שיש לאדם כשרוצה לאכול מבושל ויש לו רק מעלת החמום לבד שזה אינו מענין מלאכה דבשול עיין בשבת דף מ’ ע"ב שמשמע שם דמצד החמום עצמו לא הוי מלאכה אלא מחמת שמתבשל בזה דלכן שמן לת"ק אין בו משום בשול ואם חמום בעצמו הוא ענין הבשול לא היה שייך לומר דאין בו משום בשול אלא ודאי דבשול הוא ענין אחר שנשבח בזה הדבר באיזה דבר וסובר ת"ק שמעלת בשול ליכא בשמן ונשאר רק חמום לבד שזה אין ענין המלאכה אף שהיד סולדת, וממש כעין זה הוא במבושל בחמה ותולדותיו שמעלת הבשול לא נעשה אף שנראה כנתבשל ואין להאדם בו אלא החמום לבד ולכן מתיר ר’ יוסי דאין להחשיב הבשול מזה בגדר מלאכה אף לאסור מדרבנן מאחר שלא נעשה בבשול זה אלא מעלת חמום שאינו ענין מלאכה."
אך בתשובה אחרת לגבי מיקרוגל כותב שהטעם הוא מכיוון שבמשכן בישול כמנהג המבשלים בעולם ולכן בישלו דווקא באש, ולא בחמה ואף על פי שכן ניתן לבשל בחמה, ולכן לא נאסר לבשל בחמה שלא נהגו כך, {ומשם לומד שמכיוון שכיום כן דרך לבשל בחמה כגון מקרוגל {אפילו שאינה חמה הכוונה ללא אש} זה איסור תורה}
שו"ת אגרות משה אורח חיים חלק ג סימן נב
"דהא חזינן שבתולדות החמה איכא גם אלו שדרך לבשל בהם ממש כמו בתולדות האור, דהרי המבשל בחמי טבריא תליא דלר’ יוסי דסובר דתולדות אור הם דחלפי אפתחא דגיהנם חייב ולרבנן דתולדות חמה נינהו פטור כדאר"ח /בשבת/ בדף מ’, ואם אין דרך מלאכה בכך מ"ט יתחייב כשהוא תולדות האור, דמ"ש מבורר בקנון ובתמחוי שפטור משום שאין דרך מלאכת בורר בכך בדף ע"ד ומנטל צפרניו בידו ובשניו שפטור משום דאין דרך גזיזה בכך /בשבת/ בדף צ"ד, אלא ודאי שהוא דרך מלאכה מאחר שהם חמים טובא שיכולין לבשל, ומ"מ לרבנן שחמי טבריא הם תולדות חמה פטור, וכן בסודר שהוחם באור הוא חייב בגלגל ביצה בהסודר דתולדות האור הם כאור שחייב ובהוחם הסודר בחמה באותו החום וגלגל ביצה פטור. אלא כוונתם דאף דאין להחשיב דלאו דרך מלאכה הוא לבשל בחמה דאם אין לו עצים והוא דבר המתבשל בחמה יבשלו בחמה, אבל כיון שעכ"פ אין מבשלין בחמה אלא כשאין לו עצים אין למילף אותו מבשול על ידי האור שהיתה במשכן להחשיבו תולדה מאחר שאינו דומה להבשול שהיה במשכן. "
אשמח אם הרב יכול לעזור לי בהבנת האגרות משה תודה רבה.


תשובה:
שלום וברכה,

נראה לתרץ בפשטות שבתשובה הראשונה (ג' נ"ב) האג"מ דן בשיטת הר"ן ורש"י שנימקו שההיתר לבשל בחמה הוא מצד שאין זה דרך בישולו, לעומת זאת בתשובה השנייה (ד' צ"ח) האג"מ מסביר את שיטת הירושלמי שהשווה בין חימוץ במי פירות לבין בישול בחמה, ולכן מבין האג"מ שלפי הירושלמי יש בחמה פגם בתוצאת הבישול כמו שבמי פירות יש פגם בתוצאת החימוץ. לפי דברינו יש פה שתי שיטות נפרדות שחולקות בהבנת הסוגיא.
יש להעיר בזה שאולי דין זה קשור לדין אחר שמובא בירושלמי. הירושלמי (שבת פרק ג' הלכה ה', מובא בר"ן שבת כ.מדפי הרי"ף) סובר שכלי ראשון אינו מבשל אלא כשיש אש תחתיו (עיין יו"ד ק"ה גר"א ס"ק י"ג), לעומת זאת כלי ראשון שאינו על האש אינו מבשל. לפי דברי הירושלמי יוצא שדווקא באש יש חשיבות של בישול כי כך מגיעים לשבח חשוב בתבשיל וממילא אפשר לומר שגם חמה אינה חשובה כמו אש והיא דומה לכלי ראשון שאינו מבשל. אמנם אין זה מוכרח משום שאפשר לומר שהפגם של כלי ראשון שאינו על האש הוא מצד שאינו דרך בישול.

אפשר לתרץ בדרך נוספת. נראה מהירושלמי שמובא באג"מ שרבי יוסי בזה הוא לשיטתו, שכמו שהתיר תולדות חמה כך התיר חימוץ במי פירות. כך נראה גם מהמשך דברי האג"מ שכתב "ולא מצינו כלל מי שהפליג על זה ע"ז אלא ר' יוסי בירושלמי שאין לפסוק כמותו נגד סתם מתני' דתפוח וגם הא תלוי להירושלמי בדין הפקעת ביצה בסודרין שאין הלכה כר' יוסי". משמע מדבריו שהדינים תלויים זה בזה וכמו שאנחנו פוסקים נגד רבי יוסי בתולדות חמה כך נפסוק נגדו בחימוץ במי פירות. לפי זה נראה לומר שיש פה מחלוקת עקרונית בין חכמים לרבי יוסי והיא האם כשיש שינוי קטן בתוצאה ההסתכלות היא שיש פה שני דברים שונים לגמרי, וכך סובר רבי יוסי, או ששינוי קטן אינו מהותי והדברים שווים, וכך סוברים חכמים. רבי יוסי סובר שבבישול בחמה אין שבח גמור בתבשיל כמו בבישול באש וממילא אלו שני דברים שונים לגמרי ולכן אינו גוזר תולדות חמה אטו תולדות האור, וזאת משום שלשיטתו אין ביניהם דמיון משמעותי. חכמים אינם חולקים במציאות על רבי יוסי אלא שסוברים שאמנם יש בבישול בחמה שינוי מסוים בשבח התבשיל אבל זה אינו שינוי משמעותי ולכן יש פה דמיון משמעותי מצד התוצאה בין בישול בחמה לבישול באש, אמנם הם מתירים בחמה מצד אחר והוא שאין זה דרך בישול, ולכן בתולדות חמה גוזרים אטו תולדות האור שהרי בתוצאה אין פה הבדל משמועתי ובתולדות אין שום הבדל משמועתי בין חמה לאש. המחלוקת בחימוץ במי פירות תוסבר באותה הדרך, רבי יוסי מתיר משום שיש פה שינוי מחימוץ רגיל והשינוי משמעותי וחכמים אוסרים משום שהשינוי אינו משמעותי, ואסור אפילו מדאורייתא משום שכאן אין חסירון של "דרך" כמו במלאכות שבת, שהרי דנים על אכילת חמץ.
לפי יסוד זה יש לתרץ את הסתירה. בתשובה הראשונה האג"מ דן להלכה לפי חכמים ולכן כתב שהחיסרון הוא מצד דרך הבישול, לעומת זאת בתשובה השנייה שדן בשיטת רבי יוסי כתב שהחיסרון הוא מצד תוצאת הבישול.

הרב יהונתן הנדלר


ברצוני לשאול שאלה בהמשך לתשובה זו





את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il