ב"ה , שלום וברכה ! בב"מ דף מ’, המשנה נותנת רשימה של מידות שמחסר השומר (חינם) כשמחזיר תבואה וכדו’. בגמ’ מוסבר שמדובר במקרה שהשומר עירב את הפיקדון עם התבואה שלו, וגם השתמש בה לצרכיו ואינו יודע כמה. זה נפסק להלכה ברמב"ם ובחוש"מ. לא הבנתי, הרי מדובר בפיקדון ולא בהלוואה, וכשעירב עם שלו -פשע, וכשהשתמש - גזל, לכאורה. אם כך הרי צריך לשלם כשעת הגזילה בלי הפחת ומה ראו רבותינו להקל לו? (אם היה מדובר בהלוואה, הייתי חושב שזה משום "אבק ריבית")

שלום כאשר השומר עירב את פירותיו של המפקיד עם פרותיו שלו לא היה במעשה זה כל פשיעה. ועל כן יש לחשב כמה נחסר מפרותיו של המפקיד ואת הנותר יש להשיב לו. יום טוב