ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

מגילה בכתב ספרדי לאשכנזי | שאלות ותשובות | אתר ישיבה

Bookmark and Share RSS לנושא זה Rss אפשרויות חיפוש
שלום אורח, ( התחבר / הרשם )


י"א תמוז תשע"ה

מגילה בכתב ספרדי לאשכנזי


הרב חיים שרייבר

שאלה:
ב"ה
א. אשכנזי שיש לו מגילה בכתב ספרדי האם יוצא ידי חובת קריאת המגילה לכתחילה ?
ב. פלטת שבת מחוברת לשעון שקע ופועלת משבע בערב עד למחרת בשעה עשר בבקר האם אחרי שכבתה אפשר לנתק תקע מהשעון תודה שבת שלום לכבוד הרב שליט"א

תשובה:
שלום
א. סת"ם שהפרשיות שלהן נכתבו בכתב אשכנזי, כשרות אף לספרדים, וכן להיפך, סת"ם שהפרשיות שלהן נכתבו בכתב ספרדי, כשרות אף לאשכנזים. ואף מברכים עליהם.
ומכל מקום מצוה מן המובחר ולהידור מצוה שכל עדה תחזיק במנהג אבותיה, ולספרדים יהיו ס"ת תפילין ומזוזות בכתב ספרדי, ולאשכנזים בכתב אשכנזי. ואל תטוש תורת אמך.
הרחבה ומקורות:
בגמרא (שבת דף קג/ב) דרשו מהכתוב "וכתבתם", שתהיה הכתיבה תמה, כלומר, שלימה כהלכתה, שלא יכתוב אות ב' כדוגמת כ', או ד' כדוגמת ר', או ה' כדוגמת ח', וכיוצא בזה. ומשמע דלא פסלו אלא באופן שהאות דומה לאות אחרת, אבל שינויים קלים בצורת האות, כמו שיש בין הכתיבה הספרדית לכתיבה האשכנזית, אין בזה כדי לפסול.
וכך כתב בשו"ת הרא"ש (כלל ג סימן יא): "וצורת האותיות אינם שוות בכל המדינות; הרבה משונה כתב ארצנו מכתב הארץ הזאת, ואין פסול בשינוי הזה, רק שלא יעשה ה' ח' ו-כ' ב', וכמו שמפרש בגמרא (שבת קג:), וכן משמע מדברי הרמב"ם (הלכות ספר תורה פרק י' הלכה א' אות ט"ו).
ולכן מעיקר ההלכה אין לפסול ספרי תורה ותפילין שנכתבו בכתב אשכנזי, וכן להיפך, ורק למצוה מן המובחר יש להקפיד שהספרדים יניחו תפילין ויקראו מספר תורה שנכתבו כפי מסורת אבותיהם, בכתיבה ספרדית, והאשכנזים יניחו כמסורת אבותיהם. וכל זה להידור מצוה, אבל כשאין אפשרות יש להכשיר בכל אופן.
החיד"א בספרו לדוד אמת (סןף סי' יג) הביא בשם האר"י ז"ל, שיש סודות וסתרי תורה רבים בכוונת צורות האותיות של האשכנזים ושל הספרדים, וכשרים הם אלו לאלו. ע"ש. וכן מפורש בספר הכוונות (סוף דרוש ב בענין התפילין, דף ח ע"ד) וז"ל: ושאלתי את פי מורי (האר"י ז"ל) על ענין צורות האותיות, שיש כמה שינויים בין כתיבת הספרדים לאשכנזים, ואמר לי כי לכולם יש רמז וסוד למעלה, כי לכמה צירופים ושינויים משתנים צורות האותיות וכו'.
ואמנם החזון איש (סנהדרין, בליקוטים סי' נד) חשש לפסול ספר תורה שנכתב בכתב ספרדי, בגלל שמנהג הספרדים לכתוב את האות צ', י' הפוכה דבוקה אל פני האות, כדעת האר"י ז"ל. אך בשו"ת מנחת יצחק כתב שאף החזון איש חזר בו אחר שראה בתשובת החתם סופר להכשיר בזה.
מפני חשיבותם נציין את הדברים המובאים בשו"ת מנחת יצחק. המנחת יצחק (חלק ד סימן מז) מביא בשם ספר קנאת סופרים (למהרש"ק, דף ל"ב ע"ב סי' קכ"א) דברים שכתב על מי שפקפק בספרי תורה הכתובים בכתב ספרדי הנקרא "וועליש" : "שמעתי ותרגז בטני לקול צללו שפתי, שיהיה נמצא, איש אשר אין יראת ד' על פניו, ולא מורך בלבבו, ומי הוא זה ואיזה הוא, אשר מלאו לבו לעשות כן, להוציא גבנוני כרוז על ספרי תורתנו הקדושים אשר מעולמי עד, לומר כיון דהם כתובים בכתב וועליש המה פסולים, ואיני רואה שום פסול בכתב וועליש, להיות צורות האותיות נגד צורות האותיות המבוארין בש"ס...וכמה ס"ת יש בכתב וועליש, וקורין בהם, והמה מן היקרים שבספרי תורות...ואם היה לו איזה קושיות על כתב וועליש, היה לו לכתוב קושיותיו לחכמי הדור, והם יתרצו לו, אבל לא לקרות פסול על הס"ת הללו, ולכך הס מלהזכיר שם פסול עליהם, והמה כשרים משופרי דשופרי, והמוציא כסילות הזה, ימתוח על העמוד, אם לא ישוב בתשובה בפני רבים להודות כי המוציא דבה הוא כסיל, אם כה יעשה, ירחמו עליו, ואם לא יעשה כן, ראוי להדפו ולרדפו במה דאפשר, והספרים המה כשרים גמורים, וזכותם יעמוד לנו ולכם..."

ב. בשעה שזרם החשמל מופסק מותר להוציא את התקע (שגם בימיות חול רגילים להוציאו) מהשקע אלא שיש לעשות כן לאחר יד כגון: במרפק כיון שהתקע הוא מוקצה ויש להמנע מלטלטלו בידיים. שינוי נוסף - יכניס חתיכת עץ דקה בין התקע לשקע, וימשוך העץ, ועל - ידי כך התקע יצא מהשקע. (שמירת שבת כהלכתה פרק י"ג סעיף לג). כדאי להוסיף תנאי מערב שבת שיוכל להוציא את השקע לאחר שיכבה השעון שבת. (ילקוט יוסף חלק ב' סי' ש"ח סע' כ"ג)
הרחבה:
התקע נחשב לכלי שמלאכתו לאיסור כיון שעל ידו מחובר זרם החשמל לשעון שבת, וחיבור זה אסור לעשותו בשבת. כלי שמלאכתו לאיסור מותר לטלטל לצורך גופו ומקומו בלבד, והוצאת השקע לא מוגדרת כצורך גופו (של השקע) או מקומו, על כן יש להוציאו בשינוי, שכן טלטול מן הצד לצורך דבר המותר - מותר אף במוקצה מחמת גופו. (שו"ע סי' שי"א סע' ח').
מובא בהערות בספר ילקוט יוסף (שבת חלק ב' סי' ש"ז הלכות אמירה לגוי הערה מג) - שדעת הרב עובדיה זצ"ל לחוש במקרה זה לאיסור מוקצה, שיש מוקצה במחובר. ועל כן לא התיר לגדול אף על ידי שינוי. אך בספר מנוחת אהבה (חלק א' פרק כ"ד סעיף כ') התיר על ידי גדול להוציאו בשינוי כנ"ל.
בניגוד לדעתו לגבי הוצאת שקע מן החשמל התיר הילקוט יוסף (שבת חלק ב' סימן שח סעיף ג - דיני מוקצה בכלי שמלאכתו לאיסור סעיף כ"ג) להוריד את המתג של מנורת חשמל שכבתה בשבת על ידי שעון-שבת כדי שהמנורה לא תידלק עם התחדשות זרם החשמל והתיר לעשות זאת אם יתנה מערב שבת תנאי מפורש שיוכל להוריד את הכפתור לאחר שיכבה על ידי השעון שבת. ואף שתנאי אחד מועיל לכל השנה, טוב להתנות בכל ערב - שבת. ועדיף שיתנה בפיו בפירוש.
חשוב מאד לקחת בחשבון את ביחס לשבת ולקדושתה. כדאי להימנע גם מפעולות שמותרות על פי דין אם הם פוגעות בצביון השבת הנהוג בבתי ישראל. המלצתי היא לא "לשחק" עם השקע ולנתקו מהחשמל אם לא במקום הצורך.
יום טוב


ברצוני לשאול שאלה בהמשך לתשובה זו





את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il