לפני שנתיים ושמונה חודשים הייתי בחניה של מסעדה ועשיתי רוורס ופתאום שמעתי ’בום’. יצאתי מהרכב לראות מה עשיתי וראיתי ששברתי חתיכה מהפנס של הרכב שחנה שם. הוא חנה במקום שאסור לקנות ובעודי חושבת ונעצבת על מה שה’ זיכה אותי בחור שהיה איתי באוטו אמר לי עזבי, מה תכתבי לו עכשיו פתק, הוא חונה במקום שאסור מגיע לו (משהו כזה, אולי לא מדייקת במילים). הייתי נסערת, ועם זאת היה לי במחשבה שאולי כשאחזור אכתוב לו פתק אך כשחזרתי הוא לא היה שם. סיפרתי את המקרה לאימי היא אמרה לי להתקשר למסעדה (לא ידעתי את סוג הרכב ולא את מספרו) ושאלתי אותם אם הם יודעים על מישהו שחנה שם ושברו לו את הפנס, אך ללא הועיל. מה אני צריכה לעשות? לתרום צדקה?

בס"ד א. אם יכלת לצאת מחנייתך ללא פגיעה ברכב השני את חייבת בתשלום, אך אם לא יכלת לצאת את פטורה. ב. הואיל ואת לא מכירה את בעל הרכב, עליך לרשום לעצמך חיוב זה, עד שיבא אליהו ויזהה את הניזק. מקור הדין: א: הגמרא בב"ק כז: כותבת שאם אדם מילא את רשות הרבים בחביות ואין אפשרות לעבור מותר לעוברים לשבור את החביות ולעבור, אך כל זה אם אין אפשרות אחרת שאין בה טורח מרובה, אך אם יכל לעבור וברשלנותו שבר חייב. ב: מצינו בגזלן שאינו יודע למי להשיב כגון גזל רבים, שיעשה בממון צרכי רבים. יש מקום לדון האם גם בנזיקין הדין כך? הרב קוק זצ"ל כותב בספר אורח משפט הלכות נחלות יח "...ולכאורה נראה שצריך שיהיו צרכי רבים הללו במקום שהנגזל או יורשיו עלולים להיות נהנים מזה, אמנם כ"ז הוא בגזל ממש דבאיסורא אתא לידי', אבל בהלואה כ"ז שאינו יודע למי להחזיר, לא חלה עליו חובת פרעון, וראוי הי' להוציא מתחת ידו ולהניח במקום בטוח, אם ירצה לצאת ידי שמים, בתנאי שאם בזמן מן הזמנים ימצאו תובעין שיבררו את זכיותיהם בסכום זה ע"פ ב"ד כדין תורה ינתנו להם." ע"פ דברים אלו נראה שבמקרה שלך שאין את יודעת מה מקום המגורים של הניזק וסיכוי גדול שלא יהנה מהכסף אין צורך לעשות בכסף צרכי רבים. ולענ"ד נראה שמזיק דומה ללווה ולא לגזלן כיוון שאין בידו ממון איסור ולכן אין דין זה של יעשה בהם צרכי רבים. לגבי מה שכתבנו לרשום מצאנו דין זה בהלכות השבת אבידה ונראה שגם במקרה זה יש לנהוג כך. בברכה הרב משה מאיר אבינר