שאל את הרב

  • משפחה, ציבור וחברה
  • בר ובת מצוה

חיוב נער בר מצווה בצום נדחה

undefined

הרב עזריה אריאל

כ"א תמוז תשע"ה
שאלה
חיוב בר מצוה בצום נדחה, האם בר מצוה שחל בי"ח תמוז או י' באב הבר מצוה מחויב לצום נדחה?
תשובה
לשואל, שלום! שאלה זו שנויה במחלוקת הפוסקים. ביסודו של דבר, אם התענית הדחויה מוגדרת כ"תשלומין" לחיוב המקורי, אזי מי שהיה פטור בשעת החיוב המקורי אינו חייב ב"תשלומין". כך נאמר בגמרא (חגיגה ב ע"א), לפי הדעה שהחיוב העיקרי בקרבנותיהם של עולי הרגל (עולת ראייה ושלמי חגיגה) הוא ביום טוב הראשון של החג, ושאר ימי החג אינם אלא תשלומין לו, שמי שהיה פטור מהעלייה לרגל ביום הראשון ואחר כך נוצרו התנאים לחיובו (כגון מי שהיה חיגר ביום הראשון והבריא בשני) פטור מן הקרבנות הללו. כמו כן נאמר בגמרא בפסחים (צג ע"א) על מי שנעשה בר מצווה בין פסח ראשון לפסח שני, שאם הפסח השני מוגדר כ"תשלומין" הרי הוא פטור, מפני שהיה פטור מהראשון. כיצד להתייחס לצום שחל בשבת ונדחה ליום ראשון? יש אומרים שבמקרה זה יש חיוב עקרוני בצום גם בשבת, אלא שהוא נדחה ליום ראשון כ"תשלומין". ויש אומרים שבמקרה זה מראש קבעו חכמים שהחיוב הבסיסי יחול ביום ראשון, ואינו בגדר "תשלומין". באבני נזר (או"ח סי' תכו אות ט) כתב שהדבר תלוי במחלוקת השולחן ערוך והרמ"א (סי' תקנד סי"ט) האם גם בשבת יש דינים מסוימים של תשעה באב ("דברים שבצנעה נוהג"): לפי השולחן ערוך, שאין שום דינים של תשעה באב בשבת, המובן הוא שקבעו חכמים שבמקרה זה דיני תשעה באב מתקיימים ביום ראשון בלבד, כלשון שו"ת הרשב"א (ח"א סי' תקכ) "נראה לי שאין נוהג בו שום אבלות... דלגמרי עקרוה מתשיעי". אם כן בר המצווה חייב לצום. אך לפי הרמ"א, שהחמיר בדבר בשבת, הצום ביום ראשון הוא בגדר "תשלומין" ולכן הקטן פטור ממנו. וכך הורה האבני נזר למעשה לאשכנזים הנוהגים כרמ"א. אך יש חולקים ומחמירים גם לאשכנזים, מטעמים שונים: א. גם הרמ"א מודה שמעיקר הדין הצום נקבע לעשירי באב, ורק לחומרא אסר דברים שבצנעה בשבת, מכיוון שבשאר השנים זהו יום אבל, ואם כן אין להוליד מחומרא זו קולא לבר המצווה (שבט הלוי ח"ו סי' עא וציץ אליעזר ח"ט סי' כז אות ה; וכך מסתבר לענ"ד, שהרי הרא"ש, ראש לפוסקי אשכנז, הקל בדבר, כמובא בב"י סי' תקנד, ולשון הדרכי משה סי' תקנד: "אנו נוהגין בו איסור", מנהג בלבד). ב. גם אם הצום הנדחה הוא "תשלומין", בעצם היה ראוי לחייב את הקטן בצום, מדין חינוך, והוא פטור ממנו רק בגלל חולשת גופו, ואם כן כשהוא נעשה בר מצווה ומוגדר כבר כבריא וחזק מספיק בשביל לצום עליו לצום (שו"ת דברי מלכיאל ח"ה סי' קל ושו"ת מהרש"ם ח"ג סי' שסג; כמובן, הנער לא הופך תוך יום אחד מחלש לחזק, אבל כדרכה של הלכה יש גבול קובע שצריך לסמן). הדיון בפוסקים הוא בעיקר סביב תשעה באב, ויש בו גם שיקולים המיוחדים לו (כגון שההיכל נשרף בעיקר בעשירי באב, ויש מקום לראות את הצום הנדחה כתאריך עיקרי - דברי מלכיאל הנ"ל, או שחיוב מדין חינוך נאמר רק בתשעה באב). אך למעשה המחלוקת והשיקולים העיקריים בה היא גם לגבי כלל הצומות (כך באבני נזר שם, לשיטתו, ולאידך גיסא בדברי מלכיאל, במסקנתו). למעשה, אם יש לנער קושי מיוחד לצום, כפי שקורה לא פעם בגיל זה, ניתן לסמוך על הדעה המקילה (ציץ אליעזר הנ"ל, במסקנתו).
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il