ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

הריגת כינה בשבת - יחסי תורה ומדע | שאלות ותשובות | אתר ישיבה

Bookmark and Share RSS לנושא זה Rss אפשרויות חיפוש
שלום אורח, ( התחבר / הרשם )


כ"ט תמוז תשע"ה

הריגת כינה בשבת - יחסי תורה ומדע


הרב יצחק בן יוסף

שאלה:
כיצד חז"ל התירו להרוג כינה בשבת למרות שזה סותר את המציאות הפשוטה שכינה כמו כול בעלי החיים הנוצרת מזכר ונקבה. שהריגתם אסורה?

תשובה:
תורה ומדע – השתנות הטבעים

א. בשבת אסור לצוד ולהרוג בעלי חיים, למעט כינים שנפסק בתלמוד ובשולחן ערוך שמותר, והטעם לכך לדברי חז"ל מפני שכינה אינה מתרבה על ידי זכר ונקבה אלא נוצרת מהזיעה והעיפוש.
ב. שאל ה'פחד יצחק' (ר' יצחק לאמפרונטי היה רב באיטליה לפני 300 שנה) – הרי עיננו רואות שכינים מתרבות כיתר בעלי חיים ומדוע מותר להרוג כינים בשבת? וסיים ואמר שומר נפשו ירחק מזה.
ג. שאלה זו עקרונית בהבנת יחסי תורה ומדע. האחרונים נתנו הסברים להיתר הריגת כינה בשבת, נביא ארבעה הסברים:
1. מכתב מאליהו – הטעם שנתנו בגמרא אינו הטעם היחיד, ולכן כאשר רואים הסבר שאינו תואם את המציאות עלינו להתפלל שה' יאיר את עיננו למצוא הסבר מתאים. לעצם ההיתר בהריגת כינה הסביר כיון שזו בריה פחותה חכמים התירו להורגה בשבת.
2. נתיב חיים – בעלי חיים קבועים אסור להורגם בשבת. אבל כינה נחשבת כעראית, ובלי עיפוש אינה מתקיימת לכן התירו.
3. הרבה מחב"ד אמר - שיש כינים פרים ורבים, ויש שלא. והיתר חז"ל בהריגת כינים, דווקא בכינים שאינם פרים ורבים.
4. החזון איש – אמר את דבריו בהלכות טריפה, העולם קיים ששת אלפי שנים. אלפיים שנים ראשונות נקראים אלפיים שנות תוהו ובוהו. אלפיים השניים האמצעים נקראים אלפיים שנות תורה. והאלפיים השלישיים נקראים אלפיים שנות ימות המשיח וההלכות נקבעו בהתאם לידיעת חז"ל באלפיים שנות תורה.
ד. דוגמאות נוספות להשתנות הטבעים
1. אכילת בשר ודגים – שנאמר שיש באכילתם סכנת צרעת. אומנם אנו נוהגים להקפיד שלא לאוכלם ביחד כדעת רוב הפוסקים. אך כתב המגן אברהם שבימינו אין סכנה מפני שהשתנה טבעו של האדם ואינו מסוכן.
2. אכילת מזון עם מלח ושתיית מים בסעודה – שנכתב בשולחן ערוך שאם לא עושים יש בכך סכנה. כתבו הפוסקים שכיום מזוננו יש בו מלח. הסבר נוסף כתב המגן אברהם שבימינו אין סכנה מפני שהשתנה טבעו של האדם ואינו מסוכן.
3. עובר שנולד בחודש השמיני – בתלמוד מובא שאין יכולת קיום לילוד בחודש השמיני, ולכן אין לחלל עליו שבת כי בוודאי לא יחיה. וכיום אנו יודעים שעובר הנולד בחודש השמיני יחיה בוודאות.
4. פתרון חלומות על פי התלמוד – בגמרא במסכת ברכות מובא על מי שרואה בחלום דברים וניתן להם פירושים שונים. מובא ב 'שולחן ערוך הרב' פתרון החלומות משתנה כמו שנשתנה ריפוי מחלות מזמניהם.
5. מציצת הדם בברית המילה – בברית מילה לאחר חיתוך המילה, ופריעת הקרום מוצצים מדם המילה וכתב הרמב"ם: 'וכל מי שאינו מוצץ מעבירים אותו מתפקידו כמוהל'. למרות שנושא זה שנוי במחלוקת מבחינה רפואית. למעשה מקבלים את הסברו של המהר"מ שיק שכתב – דברי חז"ל מבוססים על פי הקבלה. ואילו הרפואה על פי הרוב. ובספק סכנה אין הולכים על פי הרוב.

לסיכום: המדע מחזק את האמונה היהודית ובתחומים שנראה שיש התנגשות, ישנם הסברים טובים להבין שאין התנגשות. ומנושא זה אנו לומדים כשאין לנו תשובה לדבר שנראה כסתירה עלינו לחפש הסבר מתאים, ולהתפלל שה' יאיר עיננו בתורתו.




ברצוני לשאול שאלה בהמשך לתשובה זו





את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il