ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

קורבנות לעתיד לבוא - שאלת המשך | שאלות ותשובות | אתר ישיבה

Bookmark and Share RSS לנושא זה Rss אפשרויות חיפוש
שלום אורח, ( התחבר / הרשם )


ז אב תשע"ה

קורבנות לעתיד לבוא - שאלת המשך


הרב עזריה אריאל

שאלה:
ב"ה. ברור לי שיהא המשך של הקורבנות בבית המקדש השלישי, אני רק תוהה אם יהיה זה לנצח, הרי אם אין לשם יתברך גוף ודמות הגוף הוא הרי לא זקוק למזון, אז מדוע הקורבנות הם "ריח ניחוח.." בבראשית א’ כתוב "לְכָל-חַיַּת הָאָרֶץ וּלְכָל-עוֹף הַשָּׁמַיִם וּלְכֹל רוֹמֵשׂ עַל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר-בּוֹ נֶפֶשׁ חַיָּה, אֶת-כָּל-יֶרֶק עֵשֶׂב, לְאָכְלָה" משמע לדעתי לפחות שהחיות היו אוכלות רק עשב ואדם הראשון אכל עשב ופירות העץ, גם לא אדם וחוה לא אמורים היו למות, אחרי בוא המשיח, כמובן בשלבים בסופו של דבר נגיע מן הסתם לדרגה של אדם הראשון ע"ה לא כן?
שבת שלום ומבורך וחודש טוב שבו יבנה המקדש בעז"ה!

השאלה נשאלה בהמשך לשאלה "בית המקדש השלישי ועבודת הקורבנות"

תשובה:
לשואל, שלום!
בוודאי הקב"ה אינו זקוק למזון חלילה. תהלים פרק נ,ח-יג: "לֹא עַל זְבָחֶיךָ אוֹכִיחֶךָ וְעוֹלֹתֶיךָ לְנֶגְדִּי תָמִיד: לֹא אֶקַּח מִבֵּיתְךָ פָר מִמִּכְלְאֹתֶיךָ עַתּוּדִים: כִּי לִי כָל חַיְתוֹ יָעַר בְּהֵמוֹת בְּהַרְרֵי אָלֶף: יָדַעְתִּי כָּל עוֹף הָרִים וְזִיז שָׂדַי עִמָּדִי: אִם אֶרְעַב לֹא אֹמַר לָךְ כִּי לִי תֵבֵל וּמְלֹאָהּ: הַאוֹכַל בְּשַׂר אַבִּירִים וְדַם עַתּוּדִים אֶשְׁתֶּה". ובכל זאת נאמר בסוף הפרק: "זֹבֵחַ תּוֹדָה יְכַבְּדָנְנִי, וְשָׂם דֶּרֶךְ אַרְאֶנּוּ בְּיֵשַׁע אֱ-לֹהִים".
הביטוי "ריח ניחוח" בקרבנות (בפרשת נוח ובספר ויקרא ובמדבר) מלמד שאין זו "אכילה". השימוש בחוש המעודן יותר, חוש הריח, הוא משל לקבלת הקרבן, והשימוש במשל זה דווקא בא ללמד שאין זו אכילה מגושמת אלא ביטוי לרצון ה' בקרבנותינו, ראה בהרחבה בספר הכוזרי מאמר ב, כה-כח.
לגבי אדם הראשון, אתה צודק שרק אחרי המבול הותר לבני האדם לאכול מבעלי החיים, כדברי ה' לנח ובניו (בראשית ט, ג): "כָּל רֶמֶשׂ אֲשֶׁר הוּא חַי לָכֶם יִהְיֶה לְאָכְלָה, כְּיֶרֶק עֵשֶׂב נָתַתִּי לָכֶם אֶת כֹּל", וראה רש"י שם: "שלא הרשיתי לאדם הראשון לאכול בשר אלא ירק עשב, ולכם - כירק עשב, שהפקרתי לאדם הראשון, נתתי לכם את כל". אולם קרבנות מן החי היו עוד לפני כן, ככתוב בפירוש לגבי הבל "מבכורות צאנו ומחלביהן", וכן אמרו חז"ל (עבודה זרה ח ע"א וחולין ס ע"א) על אדם הראשון, שהקריב שור אחרי חטאו (וראה בהרחבה בחידושי ההגדות לרשב"א על הגמרא בחולין שם).
על דרגת אדם הראשון שלפני החטא ועל האפשרות לשוב אליה נכתב רבות, ואיני יודע לומר דבר ברור על הקרבנות ועל צורת החיים בכלל במצב זה. יתכן שהדבר תלוי במחלוקת שמצינו באיכה רבה (פרשה ה, כא), על הפסוק: "השיבנו ה' אליך ונשובה, חדש ימינו כקדם", לאיזו תקופה אנו מצפים לחזור: "חדש ימינו כקדם - כאדם הראשון, כמה דאת אמר (בראשית ג) 'ויגרש את האדם וישכן מקדם לגן עדן'. דבר אחר: חדש ימינו כקדם - כמה דאת אמר (מלאכי ג) 'וערבה לה' מנחת יהודה וירושלים כימי עולם וכשנים קדמוניות', כימי עולם - זה משה, דכתיב (ישעיה סג) 'ויזכור ימי עולם משה עמו', וכשנים קדמוניות - כשנות שלמה. רבי אומר: כימי עולם - כימי נח, שנאמר (ישעיהו נד) 'כי מי נח זאת לי', וכשנים קדמוניות - כשנות הבל, שלא היתה עבודה זרה עדיין בעולם". וראה גם בגמרא בשבת קמו ע"א, שעם ישראל בהר סיני חזר לדרגת אדם הראשון שלפני החטא; ובכל זאת היו קרבנות, כמפורש בתורה (שמות כד).


ברצוני לשאול שאלה בהמשך לתשובה זו





את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il