שלום, הוצע לי לנהל את אגף הנוער בעיר מסוימת. התפקיד כולל אחריות על כלל הנוער בעיר דתי וחילוני, כולל תנועות הנוער, מועדונים, ועוד. שאלתי היא האם אוכל לשמש בתפקיד שתחתיו לצערי יש חילול שבת? למשל במועדון הנוער ישנן פעילויות מדי פעם בשבת בערב, או לחילופין ישנן מסבות בריכה שאינן צנועות וכו’. אציין שכמובן איני צריך לקחת חלק פעיל בפעילויות אלו, ואף לא אצטרך לארגן אותן בפועל מאחר ויש רכז לאותו מועדון נוער. אך הכל יהיה תחת החסות של אגף הנוער שאעמוד בראשו. מאידך אני חושב שבכל תפקיד עירוני גדול יש תחתיו חילול שבת ומכאן התלבטותי. כמובן שבמידה ואקח את התפקיד אוכל לנסות ולפעות למזער את החילול שבת כמה שניתן אך לא אוכל למנוע אותו לחלוטין.

לשואל, שלום! מותר וראוי שתתמנה לתפקיד זה, וה' יהיה בעזרך לקדם את הנוער. הרחבה: מעבר ל"חסות" כללית, שלגביה ניתן היה לומר שאין זו אלא הסכמה שבשתיקה למעשי עבירה, מן הסתם הניהול כרוך גם באישור תקציבים וכדומה ופיקוח שכל מה שתחת אחריותך ייעשה על הצד הטוב ביותר. מדובר, אפוא, גם על שיתוף פעולה אקטיבי שהוא לכאורה "מסייע לעוברי עבירה". אף על פי כן, מסתבר שהדבר מותר, מפני שכפי שכתבת אתה תשתדל לצמצם את חילול השבת (כמובן, כשאתה מספק אלטרנטיבה ראויה גם בראייתם, ללא קיפוח). מעבר לכך, בדרך כלל פעילות הנוער בחסות העיריה היא תחליף לפעילות רחוב גרועה הרבה יותר. תנועות הנוער החילוניות מעודדות התנהגות חברתית נורמטיבית, גיוס לצה"ל, אכפתיות מהזולת, והן קרש הצלה מפני עבריינות. לפיכך, עומדת לפנינו השאלה: האם מותר לסייע לעשיית עבירה מסוימת כאשר יש בכך הצלה מפני עבירה חמורה הימנה? שאלה זו שנויה במחלוקת בפוסקים, ונראה שהדעה המקובלת יותר היא שהדבר מותר, ואין זו נתינת מכשול אלא הסרת מכשול (שו"ת אבני נזר יו"ד סי' קכו אות ז; שו"ת מנחת שלמה לגרש"ז אוירבך זצ"ל ח"א סי' לה). מצטרפים כאן שני שיקולים נוספים לקולא: א. העובדה שאם אתה לא תעשה זאת יעשה זאת ממילא מישהו אחר. עובדה זו (גם אם לא נתחשב בהנחה שהברירה האחרת תהיה גרועה יותר, כאמור), לדעת חלק מהפוסקים, מורידה את האיסור מגדר "לפני עוור" דאורייתא ל"מסייע" מדרבנן. באיסור "לפני עוור לא תתן מכשול", ממנו למדו חז"ל גם על האיסור לאפשר עבירה למי שמעוניין בה, קיימת הבחנה בין מצב שבו עזרתך חיונית לעשיית העבירה (בלשון הגמרא: "תרי עברי דנהרא" - הושטת איסור מהעבר השני של הנהר, שהוא אינו יכול להגיע אליו בלעדיך) לבין מצב שעובר העבירה יכול לעשות את העבירה גם בלעדיך ("חד עברא דנהרא"). במצב השני אין איסור מן התורה, אך עדיין קיים איסור דרבנן, "מסייע לעוברי עבירה" (ברמ"א יו"ד סי' קנא ס"א הביא מחלוקת ראשונים בדבר, וכתב שנהגו להקל ובעל נפש יחמיר לעצמו, אך רוב האחרונים הכריעו לאסור, עיין ביאור הגר"א שם ובמגן אברהם סי' שמז סק"ד, וגם המנהג להקל נובע מנימוקים אחרים, עיין שם בש"ך ס"ק ז). איסור הסיוע לעוברי עבירה ב"חד עברא דנהרא" קל יותר מבחינות שונות. כך סיכם זאת בשו"ת בנין ציון (סי' טו): "היוצא מכל זה להלכה, דליתן ולהושיט איסור למי שאינו יכול להביא לו בעצמו - אסור מדאורייתא משום 'ולפני עור לא תתן מכשול'. אבל היכי דמצי להביא לעצמו, אף על פי שאפשר שעל ידי שמושיט לו מרבה באיסור - מותר אפילו מדרבנן. אכן לסייע לו בשעת עבירה, או היכא דתבע הדבר בפירוש לאיסור, או ליתן לתוך פיו - אסור אפילו באיסור דרבנן, אפילו אם בעצמו היה יכול להביא האיסור". אם כן, אם נגדיר את המקרה כאן כ"חד עברא דנהרא", מאחר שהם יכולים להשיג את האיסור בדרך אחרת ע"י מישהו אחר שיהיה במקומך, אין כאן איסור דאורייתא של לפני עוור אלא רק "מסייע", ומאחר שהסיוע אינו בשעת העבירה – הוא מותר לגמרי. אם כי, הגדרת המקרה שלנו כ"חד עברא דנהרא" אינה פשוטה, מפני שאם לא תיטול על עצמך את התפקיד - כנראה היה מתמנה לו יהודי אחר, ולא גוי, ובזה הדעות חלוקות האם זה נחשב כ"תרי עברי דנהרא" (במשנה למלך הל' מלוה ולוה פ"ד ה"ב חידש שבאופן זה הוא כ"תרי עברי", ונחלק עליו הכתב סופר, יו"ד סי' פג, ודיון רחב על כך בספר 'לפני עור', עמ' כז-לא). בפרט כאן יש מקום לפקפק ביישום קולא זו, מפני שמרגע שאתה תתמנה לתפקיד כבר אין אפשרות להשיג את התקציב וכו' ללא אישורך, ואולי מצב זה נחשב כבר כ"תרי עברי". ב. כשמדובר על ניהול תקציבים, העברת הכספים למטרות בעייתיות איננה מכיסך אלא מהקופה הציבורית, ואתה בעצם משחרר עבור בני הנוער הללו את כספם שלהם. כך פסק הרב עוזיאל זצ"ל (משפטי עוזיאל ח"ד סי' ט) להתיר לנבחרי ציבור להצביע בעד תקציב שכולל גם פעולות אסורות. כעין זה הורה הרב שלמה זלמן אוירבך זצ"ל (על פי המובא בספר 'הצבא כהלכה' עמ' ש והערה 28), שמפקד רשאי לשחרר את חייליו סמוך לשבת למרות שהוא יודע שבכך הוא גורם להם לנסוע בשבת, והנימוק: החופשה הזו איננה שייכת לו אלא להם (ראו גם שו"ת אגרות משה או"ח ח"א סי' צא, תשובה שנוגעת גם לניהול רכוש משותף בשבת). ג. כפי שציינת, התלבטות זו קשורה להרבה תפקידים ציבוריים בכירים בארץ כיום, ולמעשה אי אפשר להיות שר בממשלה בלי ליטול אחריות גם על פעולות שנגד ההלכה. ממילא, אפשר לומר שההכרעה לקולא בשאלה זו היא המנהג ע"פ הכרעת חכמים הרואים את צרכי הדור. מפני חשיבות השאלה וליתר ביטחון התייעצתי בשאלה זו עם רבה של ירושלים הרב אריה שטרן שליט"א, והוא הסכים שהדבר מותר.