האם מותר לשמוע מוזיקה מיד בצאת צום שנדחה (כמו השנה - יצא בשבת, ונדחה ליום ראשון)?

לשואל, שלום! לענ"ד, האזנה למוזיקה שמחה ומרקידה בלילה שלאחר הצום אינה ראויה, בבחינת "כתינוק הבורח מבית המקדש". בפרט למנהג האשכנזים, מסתבר לאסור לפחות כמו בשר ויין. הרחבה: המקור למנהג האשכנזים הוא המהרי"ל (סי' קכה) שכתב: "שלא לאכול בשר ולשתות יין ליל מוצאי י' באב נראה לי דיש גם כן למנוע... משום חומרא דתענית ואבלות של יום ושייך לבין המצרים, וכן המנהג למי שנמנע ג' שבועות נמנע גם כן מוצאי ט' באב, ומהאי טעמא גם כן נמנע יום י' כשנדחה. וכמה מיני תעניות של תשובה אשכחן דאין לאכול במוצאי תענית בשר ויין, וט' באב וי' באב כחד מנייהו לנוהגין". הוא מזכיר איסור בשר ויין, ומנמק זאת בכך שלילה זה הוא המשך ליום ושייך לבין המצרים. בעקבות המהרי"ל כתב הרמ"א (סי' תקנח ס"א) לאסור בשר ויין במוצאי תשעה באב נדחה. בלוח א"י לרב טוקצי'נסקי כתב באופן סתמי שבשר ויין אסורים בלילה זה "וכן כל דיני בין המצרים", וברור שלדעתו גם נגינה אסורה. ברם, במשנה ברורה (שם סק"ד) התיר להסתפר בלילה זה, למרות שתספורת נאסרה בין המצרים. וב'הליכות שלמה' (פרק טו הערה כח) תמה על הרחבתו של ה'לוח א"י', וכתב שאין לה יסוד מעבר לבשר ויין שהוזכר ברמ"א; אם כי הזכיר במפורש היתר בתספורת וכיבוס ולא הזכיר נגינות. ב'פסקי תשובות' (סי' תקנח הערה 13) התיר גם נגינה במפורש, ודייק זאת משער הציון סי' תקנח סק"ד. לענ"ד הסברה תמוהה, כי בשר ויין נאסרו כדי שלא "לחגוג" במוצאי יום אבל, בניגוד לתספורת, שאיננה תענוג וחגיגה (שו"ת זרע אמת סי' פב, שהוא מקור ההיתר לתספורת, ראו במשנ"ב ומקורותיו), ואם כן הוא הדין לנגינה שמחה. וההיתר בשער הציון הוא רק לחתן וכלה ביום שלפני חתונתם, עיין שם ובמקורו בפרי מגדים (משבצות זהב תקנח,א), ואדרבה, משמע שבדרך כלל הדבר אסור, וכן משמע בערוך השלחן שם סעיף ב. לפיכך נלע"ד לגבי נגינה כדעת לוח א"י, וכפי שעולה בפשטות מהמהרי"ל. וגם מסברה הדבר צורם, לעבור מיד משיא האבל לנגינות משמחות.