שאל את הרב

  • הלכה
  • שאר חלקי התפילה

בית יעקב לכו ונלכה - מנהג או חלק מהתפילה?

undefined

הרב יוסף אפריון

כ"ג אלול תשע"ה
שאלה
שלום וברכה, ברוב בתי הכנסת שאני מתפלל (אשכנז - נוסח ספרד) לא אומרים את המזמורים הפותחים במילים "בית יעקב", על אף שמופיעים בסידורים, לפני אין כאלוקינו. בחסידות חב"ד ובמקצת מבתי הכנסת כן אומרים. מה הסיבה? האם המזמורים הללו אינם חלק מהתפילה מצד ההלכה? מה מקורם? ואם הרב יוכל להרחיב את הדינים הקשורים לאמירתם (יש ימים בהם לא אומרים את כל המזמורים - מדוע?) ובנוסף מדוע בשבתות לא מופיעים כחלק מהתפילה? ואם הציבור לא אומר את המזמורים האם מותר לי לאומרם ביחידות ובלחש? ישר כח ותזכו למצוות
תשובה
שלום בסידורי נוסח ספרד נדפסו התפילות בית יעקב ותפלה לדוד שמקורם בספר סדר היום, וכן באבודרהם ובטור. האר"י הקדוש חיזק את חשיבות אמירתם ולכן הספרדים ונוסח ספרד שמושפעים מדברי האר"י נוהדים לאומרם. אולם ברבים מבתי הכנסת לא נוהגים לאומרם ובדברים אלו שהם אינם עיקר התפילה [ולא הוזכרו בשו"ע] הכל הולך אחר המנהג. בסידורים מודפס שבימים שאין אומרים תחנון אין אומרים תפילה לדוד וכשאין אומרים למנצח [ואל ארך אפים לפני קריאת התורה] גם אין אומרים בית יעקב. יש שכתבו שיש כאן טעות שהועתקה בטעות מסידורי הספרדים וסידור האדמו"ר הזקן מחב"ד שלמנהגם ביום שאין אומרים תחנון אין אומרים גם למנצח ובימים אלו אין אומרים תפילה לדוד שמוזכר בה 'יום צרה' כמו במזמור למנצח, אולם למנהגים המחלקים בין אמירת תחנון לאמירת למנצח המנהג צריך להיות שרק בימים שאין אומרים למנצח אין אומרים תפילה לדוד אולם בית יעקב לעולם אומרים כיון שעניינו תפילה שיתקבלו תפילתנו ברצון. מלבד בימים שיש בהם מוסף ועדיין לא נסתיימה תפילתנו שאין אומרים בית יעקב. [וגם אחרי מוסף כבר לא נהגו לאומרו]. אם הציבור לא אומרם אפשר לומר ביחידות.
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il