שלום! נפגש עם מישהישרוצה משפחה גדולה עם 14 ילדים, ואני רוצה משפחה בגודל "סטנדרטי" - 6 ילדים גג. המספר לא משנה כ"כ, העיקר הכיוון שלה - היא רוצה משפחה גדולה מאוד, ואני לא. כאן כבר התחלתי בעצם לחשוב, מדוע צריך ילדים (לפי זה אדע בין השאר איזה גודל משפחה רצוי)? מה המטרה כאן? ולפ"ז מדוע מרבים לעודד משפחות ברוכות ילדים? תודה רבה!!

שלום וברכה לשואל היקר, אני מתנצל על העיכוב. יש להאריך הרבה במעלת ובזכות הבאת ילדים לעולם, אך אכתוב כאן ראשי פרקים ואידך זיל גמור. הגמרא ביבמות סג ע"ב אומרת שכל מי שאינו עוסק בפרייה ורבייה כאילו שופך דמים וכאילו ממעט את הדמות, ומכאן נלמד להפך שכל העוסק והמרבה בכך הריהו מביא חיים לעולם ומרבה את גילוי השכינה בעולם. ורואים בגמרא שמצווה זו נקראת מצווה רבה ולכן בשבילה הותר לרדת לחו"ל לשאת אשה וכן הותר לשחרר עבד שחציו בן חורין למרות שזו עבירה משום שעל ידי כך מזכים אותו במצווה גדולה שיוכל להינשא וללדת ילדים. כאשר מתבוננים בזכות הגדולה שהקב"ה נתן לנו אין לנו אלא להתפעם ולהתפעל! זוהי יכולת השותפות הכי גדולה שיש לנו במעשה בראשית. הקב"ה נתן בנו אימון והפקיד בידינו את התפקיד לקיום המין האנושי. נתבונן על אברהם אבינו ונראה כיצד מאדם אחד יצא עם שלם, וכך בעצם יש לנו להתייחס לעצמנו מתוך התבוננות על הדורות הבאים. כל ילד נוסף שאנו מתאמצים ומביאים לעולם, במשך כמה דורות הופך למאות אנשים נוספים. כמה אחריות יש בהחלטה על כל ילד נוסף! אין זו החלטה רק על ילד בודד נוסף אלא זוהי החלטה על מאות ואלפי צאצאים שיכולים לצאת ממנו! איזו זכות זו לגרום להבאת כל כך הרבה צאצאים לעם היהודי! הגמרא שם סב ע"א מביאה מאמר לא כל כך מובן "אין בן דוד בא עד שיכלו כל נשמות שבגוף". מה הכוונה? אסביר הדברים למיטב הבנתי. ישנם סך תפקידים מסויימים שצריכים להתבצע בעולם כדי לקדש את שמו יתברך בעולם, ולכן דרושות סך נשמות שלכל אחת יש את האופי שלה ואת מאורעות החיים שלה כדי שתוכל להשלים את הגוון המיוחד של קידוש השם שטרם נעשה ולא יכול להיעשות על ידי אחרים שיש להם אופי שונה. לכן ככל שמביאים יותר ילדים לעולם כך מקדמים את הגאולה. כל נשמה היא ניצוץ אלוקי המגלה שם שמים בעולם, ולכן כל לידת ילד היא בעצם לידתו של גילוי שם שמים נוסף. לאחר שעמדנו בקיצור על גודל המעלה בהבאת ילדים, חשוב לציין שעם זאת יש לשקול בצורה מפוקחת ובלי לחץ כמה ילדים כל זוג מסוגל לגדל. לא מספיק להוליד אותם אלא גם לגדל אותם. אם לדוגמא אנשים חסרי סבלנות ולכן אינם מצליחים לגדל את ילדיהם ברוגע אלא כל הזמן רק כועסים על כולם, הרי שכמעט ולא יצליחו בחינוכם ויצא שכרם בהפסדם, וכן לפעמים אין כוחות פיזיים לאשה לגדל עוד ילד כרגע והיא זקוקה לתקופת מנוחה. לכן הכיוון הכללי הוא שאנו רוצים כמה שיותר ילדים אך בפועל יש לשקול בחכמה עד כמה מגיע כוחנו, ולא שייך להחליט מראש לפני החתונה עד שמגיעים וחווים את הדברים בפועל ויודעים להעריך נכונה את מידת היכולת לגדל ילדים נוספים. לפני החתונה שייך רק לדבר על הכיוון הכללי שיש מוכנות זהה בין הצדדים להשקיע ולהתאמץ בגידול ילדים רבים ולא להתפנק ולחפש "חיים קלים", משום שהצדדים מבינים את גודל המעלה. בברכה רבה, הרב יאיר וסרטיל